חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ג · פרק ו
עילוייה מן המדבר סלוקה מן המדבר כצ"ל. וכ"ה לקמן פ"ח פ"ג. ודרש עולה לשון סילוק. וכן מיתתה נמי מעולה וסילוקה דרש:
ממלכת כהנים נבואה מן המדבר וכל מתנות טובות כו' מן המדבר הוי עילויה מן המדובר סילוקה מן המדבר תני רשב"י במדבר טענו ובמדבר פרקו כתמרות כו' כצ"ל:
נבואה מן המדבר. כמ"ש במכילתא יתרו קרב אתה ונשמעה מאותה שעה זכו ישראל להעמיד מהם נביאים מ"ש:
כמין שני זקוקים כו'. במ"ר פ"ה ודב"ר פ"ז:
אלוקות הן אלו. עיין בילקוט ראה רמז תת"צ מהילמדנו:
הן תשמישן של אלו. צ"ל אין תשמישן כו'. מקוטרת מור זה אברהם כו'. זוהר וישלח (קע"ו). ועיין שם בא (ל"ט):
כקומץ לבונה. שהקומץ עולה לאשים על כל לבונתה אזכרם לה'. וכן יצחק חשוב כאלו עלה כליל לאשים לזכרון לפני ה' תמיד:
מטתו שלמה כו'. כדמפ"ו ר' תנחומא זה קופת הרוכלים כו'. ועיין בילקוט ראה שם:
ברם רוכליתו של יעקב לא היתה אלא מאותו האבק כו'. שברגליו (כד"א וישא יעקב רגליו) הלך ויגע עד שעשה לו כל הכבוד הזה. וזהו רוכליתו:
מזכות אותו האבק. אפשר ר"ל רק אבק מעשיו נהנה בעוה"ז. והעיקר והקרן קיימת לו לעוה"ב:
זה אחד מי"א סממנין. כאן שני סממנין מור ולבונה כתיב (ותפס הראשון והאחרון והכל בכלל מכל אבקת רוכל). רק משום דלעיל בפסוק צרור המור נקטי' בלשון אחד כתבו כאן ג"כ כן:
וסוף שהמקום עתיד לשבח את בניו בקרוב. בירושלמי ביומא ובשקלים ליתיה. ואי גרסי' ליה הוא כעין תפלה על הגאולה בקרוב:
באלישבע כו'. שהיתה לה עלויים רבים מן המדבר: וכיון שנכנסו בניו להקטיר יצאו כו' כצ"ל. וז"ש מקוטרת מור:
כד דמך ר"א ב"ר שמעון כו'. ויק"ר פ"ל: