אור ברסלב

חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה· רבי דוד לוריא

פרשה א · פרק טו

פרק יד

הנך יפה בגמ"ח. בהנך יפה השני מרבה אף בשעה שאינן יפין כ"כ. לכן דרש ליה בגמ"ח אף כשאין עוסקין בתורה ומצות מ"מ יפין בקיימם גמ"ח. וכן במצות ל"ת בשעה שאין מקיימין מ"ע יושבין ואין עוברין עברה על ל"ת ונחשב להם יופי זכות וכדתנן שלהי מכות. וכן במצות שבשדה. אף כשהן בשדה שבטלין מת"ת ושארי מצות. מ"מ יפים בקיום מצות שבשדה שעוסקין במלאכתן ומקיימין. וסדין בציצית להקל באיסור כלאים. ופריעה קטנה ממילה עצמה. ונטע רבעי קל מערלה שמותר עכ"פ ע"י פדיון. ובהקדמת פ' המצות שהובא בר"ח ממנורת המאור של ר' ישראל ז"ל הובא מאמר זה מהפסיקתא וגרס ק"ש קודם תפלה. ומיושב טפי דק"ש חמורה מתפלה שהיא דאורייתא וזמן ק"ש של שחרית קשה יותר מתפלה ואין לה תשלומין. ושכרה גדול יותר מהתפלה. וק"ש קלה מצותה לקיים מתפלה שתפלה דווקא בעמידה ובק"ש קי"ל כל אדם קורא כדרכו וכן תפלין לגבי מזוזה. שמזוזה נוהגת בלילות ובימים ובכל הימים משא"כ תפלין (ועיין בירושלמי שלהי מגלה. ומ"מ יותר נכון היה לגרוס איפכא ולומר שאף בשעה שאין מקיים מצות תפלין החמורה שצריכה גוף נקי ומקום טהור. מ"מ הנך יפה במזוזה שמקיים תמיד אף בשינה וכי"ב. וכ"מ אח"כ הגי' בהקדמת פ' המצות שם ע"ש). וכן לולב מסוכה שאינו אלא לפי שעה פ"א ביום ובדמים קלים וסוכה כל ז' וכעין תדורו (וגם כאן היה נכון לגרוס איפכא ולומר אף כשבטלין מלולב מקיימין מצות סוכה שנוהגת בשעת שינה ואכילה) וכן מע"ט לגבי תשובה שבמקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אין עומדין (וגם כאן נכון יותר הגירסא להיפוך. אף כשבטלו מע"ט יפין בתשובה חח"כ) וכן עוה"ב שאין בו עוד קיבול שכר על מעשה המצות נחשב קטן יותר מעוה"ז עולם המעשה שמשתבח ה' ביותר ביפיו בקיום מצותיו. וכדתנן באבות פ"ד יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב:

הנך יפה בנטיעה. הוא כלל ואח"כ פורט ומפרש הנך יפה בערלה והנך יפה בנטע רבעי. ולקמן פ"ד שנשנה המאמר הזה. טעה שם המעתיק בזה. וע"י כן עירב ובלבל כל המאמר ע"ש:

מה יונה זו תמה כך כו'. כדלקמן פ"ה דדרש יונתי תמתי שנתממו עמי בסיני ואמרו כל אשר דבר כו'. והיינו שהלכו עמו בתמימות ולא התחכמו להרהר אחר מדותיו. ובילקוט מפרש שלא אמרו דיינו עשר או עשרים מצות אלא כל אשר צוה כו'. משמע דדרש תמה לשון תמים בשלימות כל מצות התורה:

נאמר בהילוכן כשהן כו'. חסר כאן וצ"ל מה יונה נאה בהילוכה כך ישראל נאין בהלוכן כו'. וכ"ה בילקוט:

מצויינת מסומנת להכירה מבין חברותי'. כן הן מצויינין מבין העובדי כוכבים. וכן פי' המפרשים מ"ש בהגדה ויהי שם לגוי מלמד כו' מצויינין שם. וע"ל פ"ג רפ"ד:

כל א' מכיר מקומו. מתני' (סנהדרין ל"ז) והוא ממ"ח דברים ששנו חכמים בתורה בפ"ו דאבות. ונראה שז"ש בפסחים (קי"ט) ליושבים לפני ה' זה המכיר מקום חבירו בישיבה. ועיין במי' רשב"ם שם:

אע"פ שחרב כו' לא בטלו כו'. עמ"כ. וכתב הרשב"ץ בתשובה ח"ג ססי' ר"א שמכאן רמז לעלות לרגל אף בזה"ז:

יונה זו מחדש בכל חדש כו'. עיין ב"ב (דף פ'):

כך ישראל מתחדשין בכל חדש תורה כו'. י"ל כמ"ש כל תלתין יומין מהדר תלמודיה. ומע"ט. שמביאין בכל חדש שעיר חטאת לכפר (ואולי מכאן סמך לתענית ותשובה בערב ר"ח) ובילקוט מסיים שנאמר והיה מדי חדש בחדשו וגו' יבא כל בשר להשתחות וגו':

שוגרת רוגליות הרבה. מלשון שגר היונה בפ"ב דב"ב (כ"ג) ורוגליות הן גפנים. ופי' שהיונה מלקטת מזונות מכמה גפנים:

אף בחמ"ו הרבה כו'. ע"ל פ"ז ספ"ז:

רבי היה יושב ודורש כו'. מכילתא בשלח פרשתא דשירה פ"ט. והובא בילקוט לקמן פ"ו. ומפרש שם אחת היא יונתי תמתי זה משה ששקול נגד הכל. ונראה שזה חסר כאן. וע"ז הוא שמביא ענין הא דרבי יושב ודורש כאן. וכמדומה שזה שמעתי מהרב המנוח מו"ה משה מ"מ דשקלאב דורש לציון תובב"א:

דוגמא דידך דמיא להדא יונה. בתנחומא תצוה ס"ה (והובא בילקוט כאן) מי שמבקש לקנות חטים אומר הראני דוגמתן אף אתה דוגמא שלך דומה ליונה כו' יודרש עיניך לשון דוגמא. כמו בלשון חכמים עיין ענין גוון וכגון (ובב"ר פע"א מצדיק עינו דוגמא דידהון):

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה