חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה· רבי דוד לוריא
פרשה א · פרק יד
נכנס ונוגפו ולי בין שדי ילין. אף אם היה עובר לנגוף המצרי שהיה מוטל בין שדי. מ"מ אצלי היה לן בין שדי דרך חיבה:
בשעה שאתה מיצר וממיר כו'. (שבת שם):
איש שהכל בו. עיין שלהי סוטה:
הן חמשה כנגד חמשה. עיין (כריתות ו'). ומה שציין במ"כ ליומא פ"ק ט"ס הוא.
מצומצמות בין שני בדי הארון. ששם היה נותן המחתה עם הקטרת ביה"כ (דברי המ"כ אינן מדוייקים יפה) ובדי הארון נמשלו לשדים כמ"ש שבולטין כו' (יומא נד):
אשכול שהיתה מתמרת כו'. תנחומא תצוה סט"ו:
אע"פ שמיצר ומימר כו'. עיין אג"ב פס"ב:
ופירשו נשאת עון עמך כסית כו'. לומר שעיקר נשיאת העון היה בכיסוי ענן הקטרת. ועיין קה"ר פ"ח פ"ו ומש"ש בהגהותי בס"ד:
בכרמי עין גדי כו' בין הבתרים. דכתיב בה עז משולשת:
אני רואה איזו אדם גדול כו'. שמ"ר פל"ה:
ועמון ומואב באים מכחו של לוט. בן אחי אברהם שהיה אברהם מבקש רחמים עבורו ונתן נפשו עליו במלחמת המלכים. ובכ"ז כפר בעמון ומואב ובחר בזרע אברהם:
נאמר כאן עין גדי. ולשון בכרמי נדרש לשון אסיפה כדאיתא בשבת (שם) וכמ"ש בד"ה שם ויקבצו יהודה לבקש וגו':