חידושי הרד״ל על קהלת רבה· רבי דוד לוריא
פרשה יב · פרק יב
א להגות ניתנו ולא ניגעת בשר. במתניתין דפרק חלק תנן הקורא בספרים החיצונים אין להם חלק לעולם הבא ומפרשינן בש"ס כגון ספר בן סירא. וצ"ל דכאן דקאמר להגות ניתנו היינו לדבר דבריהם דרך דבור בע"פ ולא לכתבן ולקראן מתוך הספר ביגיעת בשר ובירושלמי פרק חלק שם הגי' (אחר הא דבן תגלת) אבל הקורא בספר הומירוס ושאר ספרים כקורא באיגרת ואח"ז קאמר הא דלהג הרבה (שהוא כמו לעג ופירושו דברי לעג ומליצות שהוא ספר המירו"ס שהוא ספורים ומשלים במליצות להמשורר האמע"ר) להגות כלומר לקריאה בעלמא ולא ליגיעת בשר להתייגע לקרוא בהן כקורא בספר. וטעמא דספרי בן סירא ובן תגלת שיש בהן דברי מוסר וחכמה נאסרו לכתבן בספר בימיהם שלא יחזיקום בקדושת כ"ד ספרים וכמ"ש ויותר מהמה בני הזהר כו'. אבל דברי המירו"ס וכי"ב שהן דברי חיל הקורא בהן כקורא באיגרת בעלמא. רק לא התירו לעסוק בהן דרך קבע וביגעת בשר כ"א קריאה דרך עראי כקורא באיגרת ומשום ביטול תורה ושיחה בטלה וליצנות נגעו בה איסור: