חידושי הרד״ל על ויקרא רבה· רבי דוד לוריא
פרק לז · פסקה ב
ד דאנן זבנין חד כילה לחדא יתומא כצ"ל (ובערוך ע' קלב א' גרס קלב ופירשו כתונת הר"מ ברלין):
ה ותנינן תמן מיד התינוקות כו'. (סוכה מ"ה) ומלשון המדרש כאן דקאמר דמינוקייא מקלקלי ומביא ע"ז הא דתינוקות שומטין כו' משמע כפי' התוס' שם ד"ה מיד כו' ע"ש:
ו מיני גוזין בחד נהרא כצ"ל: