חידושי הרד״ל על ויקרא רבה· רבי דוד לוריא
פרק לב · פסקה ה
יח גל נעול אלו כו' גן נעול כו'. במכילתא בא פ"ה ושוח"ט מזמור קכ"ב הגי' כדהכא. אבל בשה"ר שם ובמ"ר פ"ג הגי' להיפך. וגי' דהכא נראה נכונה. שגן הוא שכבר נחרש ונזרע בו (ועיין פר"א פכ"א) וגל נעול הוא שלא עבר בו אדם עדיין וכן מתיישב למ"ד שם מעין חתום ג"כ על הבתולות שעליהם שייך לומר שניהם ב' חותמות (וכן תקנו במטבע ברכת בתולים לבל ישלט זר במעין חתום):
יט מתוך כך שלחיך פרדס רמונים שלוחיך כדאמר ויהי בשלח כצ"ל:
כ בשביל ד' דברים כו'. במ"ר פ"כ:
כא ליהודה ליאני ולראובן רופא (ע' בשה"ר שם) כצ"ל ורופא הוא קצור השם מראובן (או על שם אבני אודם שנקרא רובינ"ו והוא אדום בלשון רומי רופוס) וליאוני הוא ארי' בלשון רומי על שם גור אריה יהודה כמובא בדברי הראשונים ז"ל ליאון כנוי ליהודא:
כב ליוסף לסטיס. אפשר צ"ל אדעטיש והוא יוסף בלשון רומי:
כג דהוות פטטא בשלמא שלם כו'. זו היא מדברת עם כל אדם (דכתובות ע"ב) ע"ש:
כד לשבטו שיצא ממנו אמר ר"ל מדכרן כו' למטה דן אמר רב לעולם אין ממזר כו' יתפרסמו החטאים ר' זירא כדסלק להכא כו' כצ"ל וע"פ הירושלמי דיבמות וקדושין שהביא המ"כ [ועיין במדבר רבה פ"ט]: