חידושי הרד״ל על ויקרא רבה· רבי דוד לוריא
פרק יד · פסקה ד
יב ר"א ור"י ור"ע כו'. בכורות מ"ה ושם נשנו דברי ר"י ור"ע בהיפך:
יג בגיחו כו'. שיתגאה לצאת ובגיחו מפרש כפשטיה לשון נמשך לצאת ולשון מתגאה דנקט הוא מסיפא דקרא בגאון גליך:
יד בשומי ענן לבושו כו'. תוספתא ספ"ב דברכות:
טו רא"א בגאון גלליך כצ"ל ופי' אע"פ שהוא מלא גללים שם הקב"ה בחוק הטבע שמתגאה להתחבב בעיני הכל לחבקו ולנשקו וע' פכ"ז: