חידושי הרד״ל על ויקרא רבה· רבי דוד לוריא
פרק יד · פסקה ג
ו משמרו שלא יפול וימות. כ"ה להלן וזהו חיים וחסד ויש לפרש שז"ש ופקודתך שמרה רוחי שפקודתך על הטבע היא שומרת רוחי בבטן:
ז במקום נאה. בילקוט איוב הגי' במקום יופיה (וגם כאן אפשר צ"ל במקום נויה) וכמ"ש בברכות בהוד יפיה וע' שה"ר פ"ד:
ח ואין זה חיים וחסד. כחיים שהוא המזון שזימן לולד בהנקתו עשית עמדי חסד דרך כבוד:
ט כמה מאכל כו' ואינו דוחה כו' ואף שהמאכל ומשקה הם במעבר אחר ממקום הוולד מ"מ היה להם לדחוק ע"י מלוי המעיים את הוולד ממקומו (גם המשקין מתמצין ויוצאים במקום הוולד):
י קינין קינין. עמ"כ ובילקוט איוב הגי' כנין וכ"ה בערוך ע' כן האחרון ופירושו לשון כנוניות והדרא דכנתא:
יא אר"מ כל ט' כו'. ועושה חלב. ר"מ לטעמיה פ"ק דנדה (ז):