חידושי הרד״ל על דברים רבה· רבי דוד לוריא
פרק ה · פסקה ב
ג מפני הטינה. עיקר הפירוש מפני הלחלוחית מלשון שדה מטוננת:
ד אלא ששה חדשים. כ"ה גם בירושלמי פ"ק דשבת ה"ג. וע' בפר"ח י"ד סי' פ"ד ס"ק ס"ג בשם ב"ש שהוכיח מדאמרו כאן ששה חדשים ובחולין (נח.) אמרו י"ב חדש. דכאן אמרו שאינו חי רק עד ו' חדשים וי"ב חדש אפי' מת אינו מתקיים. ולי נראה דכאן ובירושלמי אמר בריה שאין בה לא גידין ולא עצמות ההיא אינה חיה אלא ו' חדשים. ואלו בחולין שם אמרו רק שאין בה עצם אבל גידין יש לה וההיא מתקיימת עד י"ב חדש:
ה א"ר תנחומא וכל חיה אינה אוכלת אלא חטה ומחצה כצ"ל ועי' בילקוט נ"א בזה:
ו ומהו ראה דרכיה וחכם. דמשמעו עוד דרכים אחרים טובים יש בה לבד המפורש במקרא אגרה בקיץ לחמה ומפרש שיש ללמוד ממנה להזהר מן הגזל וכמ"ש בערובין (ק':) גזל מנמלה ע"ש בפירש"י (ואולי רמז שלמה במ"ש (משלי לא) הנמלים עם לא עז. שאינן עזים לגזול אחד מרעהו דבר בעזות):