חידושי הרד״ל על דברים רבה· רבי דוד לוריא
פרק ה · פסקה א
א כך שנו חכמים אלו הן הקרובים כו' (סנהדרין כז). למה כן אלא כשם כו' והלשון מגומגם. והכוונה נראה שר"ל משום דקראי דילפינן מיניה למפסל קרובים שם כולהו בעדים כתיבי וקאמר דבדיינין ה"ה ה"נ כדקיי"ל (נדה נ:) כל הכשר להעיד כשר לדון כו':
ב ומה ראית לומר כן כו' ומה ריבים פרט לקרוב כו'. משמע שבא להוכיח מזה שדיינים פסולים בקרובים. ובאמת אין זה הכרע. דדלמא כל ההקיש לא אתי כ"א להקיש נגעים לריבים לענין יום. ובירושלמי דרש לה מושפטו העדה ע"ש: