פרק צה · פסקה ד
ד מקניכם וגו'. ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמורים. הסוס לקבלי וקלף בציליא כן צריך להיוח. ומפרש זה שנתנו לו תחלה הסוסים להשיב באוכל נפש כמשל שאומרים טוב להשליך הסוס מנגדו (למוכרו) ולקלוף בו בצלים לקנות במעותיו בצלים ותפש בצלים שהם מאכל רע ומאכל עניים ושומה המשל בפיהם של המצרים להוציא מלב שכיניהם הערביים שמחבבים את סוסיהם כנפשם. ולפי גי' הס' שמביא מקרא קמא ויאמר יוסף הבו מקניכם. י"ל שזה מוסב על מ"ש ליוסף ולמה נמות לנגדך כי אפס כסף וא"ל יוסף הבו מקניכם. וע"ז אמרו המשל למאמר יוסף בניחותא הרי הסוס לקבלי לנגדי (ואפשר גרסינן לקבלך) תן אותו לי בלחם ולך קלוף בציליא: