פרק צה · פסקה א
א בעוה"ז מרפא כו'. שתחלת הדרשה אקרא דמחצתי ואני ארפא (דברים ל"ב) ומחץ מכתו ירפא (ישעיה ל') שדרשו מחץ מכתו של עולם ירפא וז"ש כל מה שהכה כו' בעולם כו' מרפא:
ב למה לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה וכו'. כמ"ש (דברים שם) ראו עתה כי אני אני הוא (ודרשו בפר"א ר"פ ל"ד אני בעוה"ז ואני בעוה"ב) וגו' (אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא) ובמקרא שלפניו כתיב הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו והיינו כדהכא שעומדין במומן ואח"כ מרפא כדי שיאמינו:
ג וכן ביוסף אומר. וירא יוסף אתם את בנימין אמר ר"י כו' כצ"ל ומדכתיב אתם מביא שהיו ממצעין אותו ביניהם לשמרו: