פרק צא · פסקה ט
יב שבטים מציאה מצאו כו' אנו שאבדנו כו'. פרשתי בהספד על בני יקירי החריף י"א מרבים מוהר"ר חיים יונה לוריא ז"ל (שנפטר כ"ה טבת תר"ב ונקבר כ"ו טבת) מפני שמיתת צדיקים היא טובה ושמחה לנפש הצדיק כי תשוב נפשו למנוחתה לחזות בנועם ה' ואבדתו הוא לדורו. לכן אמרו מה השבטים מציאה מצאו בעצמן אך מפני שהיו חוששין שלא יתגולל עליהם בדבר הכסף חרדו ויצא לבם אנחנו שאבדנו את ר"ס אף שלר"ס עצמו הוא שמחה אבל לנו הוא אבדה מכל צד שמלבד שאבדנו במיתתו חכמתו להשפיע לבני דורו עוד יש לחוש כי תתגולל ח"ו מדה"ד עלינו על כי מפני רעת הדור נאסף אינו דין שיש לנו לירא מפני מדה"ד:
יג עלי להעמיד י"ב שבטים. באג"ב פע"ב מפרש שנאמר לו ויתן לך את ברכת אברהם והוא שנתברך הבט נא השמימה וגו' כה יהיה זרעך דדרש י"ב שבטים כי"ב מזלות ע"ש:
יד ה"ז בכור שוטה. מפני שבכור לנחלה נתנה ליוסף קוראהו בכור שוטה כמו בכור לאם ולא לאב:
טו לא הם בני אתמהא. ולכן אמרו עליו באדר"ן ר"פ ל"ז שואל שלא כענין: