פרק צא · פסקה ו
יא עד שתכלה הפת. בלשון בעל המאור (חולין ד"ח א') הלשון עד שתכנה פרוסה מן הבית. ומ"ש מוטב תניח את הספק ע' בבעה"מ שם (ובעו"ג ד' כ"ז ע"ב):
יא עד שתכלה הפת. בלשון בעל המאור (חולין ד"ח א') הלשון עד שתכנה פרוסה מן הבית. ומ"ש מוטב תניח את הספק ע' בבעה"מ שם (ובעו"ג ד' כ"ז ע"ב):