פרק מה · פסקה ה
יא אלו אמרת ואנחנו הולכים ערירים כו'. אלו אמרת הן לנו לא נתת זרע כו'. לשון ראשון לרבנן דאין אשה מצווה על פריה ורביה. לכן נקט רק ערירים (והוא כענין חוטרא לידה ומרא לקבורה שאף לרבנן מצי טענה כדאיתא ביבמות (ס) ולשון שני לריב"ב דמצווה על פריה ורביה לכן נקנו שאמרה לא נתת לנו זרע:
יב חמסה בפניו. קשה בעיני לומר על שרה שחמסה בפניו של אברהם ואולי גרסינן חמסה בפני והיה בפני שרה עצמה וי"ל הענין כמש"ל פי"א וכסה חמס על לבושו אחר שגזלת וחמסת יפיה כו' כן אמרה שרה שחמסה בפניה:
יג איסטטניות. פי' כההיא דספ"ק דמכות וע' יד"מ בשם מוסף ערוך:
יד שהרתיק. פירוש כמכה ודופק על דלת חבירו. כן הקורא למה"ד לעוררה על חבירו והיינו מוסר דין על חבירו:
טו אלו אלישע כו'. נראה מאמר זה צ"ל להלן אקרא דויאמר לה מלאך ה' הנך הרה קודם א"ר יצחק ג' הן כו' דלהלן. ופירושו כעין מ"ש היפ"ת שהיה די לה להגר שיודיענה נביא (ונקט אלישע שמצינו שבישר לשונמית) או אפשר ט"ס הוא וצ"ל אנו אותה שעה נביא אמרה כו' והאותיות קרובות לטעות המעתיק ולכתוב במקומו אלישע: