פרק לד · פסקה יא
טו באותה שעה. ותופר ביום ההוא מקרא הוא (זכריה י"א) וקאי אדכתיב לעיל להפר את בריתי אשר כרתי כו' ומפרש שהוא הברית שכרת כאן עם נח אבל לע"ל שהארץ כבגד תבלה תופר הברית:
טז קור וחום. חמה חכאבית. מדלא נזכר כאן פי' על קור דקרא נראה שהוא חולי הקדחת שיש בו קור וצמרמורים וגם חום (וע"ל פ"נ גבי ישמעאל) ובערוך ערך זרף הא' מצאתי שגורס עבעבית ומשמע שפירושו נפח כמו זירפא שבש"ס ע"ש וע' ערך אביבות:
יז כנימה בבשרו. פי' בשער בשרו כלומר לתלוש נימת שער בשרו. ולפי' המ"כ צריך לגרוס ככנימה בב' כפי"ן:
יח אויר יפה כמן הפסח כו'. כלומר כל השנה היה אוירם יפה כמו שהוא עתה לנו מפסח ועד עצרת שהוא זמן אויר היותר יפה בשנה ממוזג לא קר ולא חם ביותר ולכן אמרו בשבת (קמ"ז.) כולהו שקייני מדיבחא עד עצרתא ועמ"ש בס"ד ביאורו לפר"א פמ"א בזה: