פרק לג · פסקה ב
יא ואנשים בה מעט זה דור המבול. שלא היו בו צדיקים כ"א מעט נח ובניו. ובאג"ב פע"ח הגי' שנאמר המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם. נראה דדרש אנשים בה מעט על הנפילים אנשי השם שהמה גרמו סבת עליית מלך גדול:
יב ומלט הוא את העיר. ויעל עולות. וירח ה' ריח ניחוח ונשבע לו עוד כל ימי הארץ וגו' (וי"ל ומלט מתחלה בזכות הקרבן שהיה עתיד להקריב (ע' זוהר חיי שרה קכ"א) מצא חן בעיני ה' להמלט ע"י להשאיר קיום לעולם) ובקה"ר שם הגי' למלט את העיר שהוכיחן וצ"ל שבזכות התוכחה מצא חן למלט את העולם ובאג"ב שם הגי' למלט שנאמר מכל החי וגו':