חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק יט · פסקה כו
סד ויזובו מים וגו' כי זכר כו' כצ"ל:
סה מלא מים מגוברים. מפני שמביא מקרא דצי אדיר כו' שכתוב בנחל היוצא מבית קה"ק שכתוב בו ביחזקאל (מז.) כי גאו המים וגו' נחל אשר לא יעבר. לכן תפש לשון מים מגוברין גם כאן:
סו אשה שהיתה צריכה לילך אצל חבירתה כו'. בתוספתא דסוכה פ"ג הגי' ובאין זה אצל זה. וכאן שתפס אשה אצל חברתה כמדומני שתפס לו לבאר מליצת המקרא (עמוס ד) ונשא אתכם בצנות (שפשוטו פי' ספינות קטנות וכמו סירות דוגה) ואחריתכן בסירות דוגה ופרצים תצאנה אשה נגדה. שלפי לשון המדרש מפרש פרצים תגבורת ופרץ מים שבהן תצאנה אשה נגד רעותה (בצנות וסירות דוגה):
סו ומקיפין פיסא גדולה שנאמר ינחני במעגלי צדק. רישי' דקרא על מי מנוחות ינהלני דרש להלן בבאר. והאי קרא דבמעגלי צדק אולי מפרש פיסא גדולה בריכה עגולה (ודוגמתו בתוספתא דאהלות פט"ז פיסא שמטילין כו' פי' הר"ש שם בור פוסא בלע"ז ועיין מ"ע ערך פסק):
סח שאלו נתנה להם בארץ כו'. לדרשא זו קאי על התורה וע"ל ספ"א ובשמ"ר פל"ב:
סט שמשים עצמו כמדבר כו'. ערובין (נ"ד.):
ע שבלשכת הגזית בתחום רות כו'. שלשכת הגזית בחלקו של יהודה שעיקרו משפחת דוד המלך שבא מרות:
עא שבאה עמהם עד שנגזרה לתוך כו'. כ"ה בתנחומא:
עב כמלא פי תנור. כ"ה שם ובתוספתא סוכה שם ובכ"מ במדרש. וכן בשבת (לד.) כמין כברה וע"ל פ"א: