חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק יט · פסקה כג
נב מעלינו את הנחש רבי אומר נחש יחידי היה כו'. כ"ה בתנחומא שלפנינו (עמ"כ וכצ"ל):
נג שאין המוחל נעשה אכזרי. רומז ללשון המשנה (ב"ק צב.):
נד שנאמר ויאמרו כל העם אל שמואל וגו' כי יספנו על כל חטאתנו והשיב חלילה לי כו' כצ"ל והמקרא הכתוב בספרים הוא בשאול ואינו ענין לכאן:
נה הנשוך אפילו נשך פתן. כ"ה בתנחומא. ועיין בפירש"י בתורה שמתחלה כששלח בהם הנחש היה נשוך חמור וכלב ג"כ מתנונה והולך. לכן כשנתרפאו פירוש שכל הנשוכים נתרפאו:
נו זרקו לאויר ועמד מדכתיב כאן וישימהו על הנס ולא כתיב על נס כדכתיב בציווי ושים אותו על נס. דרש הנס הידוע שהיה כבר פרוס עליו שמהו משה והיינו שזרקו ועמד שם מעצמו: