חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק יח · פסקה יז
לט ולא קוראין אותי בשמי אפשר ואסתר ממנו דרש שהיה שמי נסתר בדבריו ומכניס אותי בכינוי (שהוא מלשון כסוי) בן ישי:
מ ישיא מות עלימו. חסר כאן הדרשא על דואג ואחיתופל. ואפשר לפרש ג"כ שהביאו המיתה על עצמן (כדלקמן בקרח) כמ"ש עליהם לא יחצו ימיהם:
מא לבית שהוא מלא תבן כו'. ירושלמי פ' חלק שם:
מב כך דואג ואחיתופל היה בהן אפיקורסוס בתחלה אע"פ שנעשו כו' כצ"ל וכמ"ש בחגיגה (טו) טינא היתה בלבם:
מג זה שוחט ומקריב. שהלוים היו רגילים לשחוט ולהכין לפני הכהנים כמ"ש (ד"ה ב ל) והלוים על שחיטת וגו' והכהנים זורקים את הדם מיד הלוים:
מד את המיתה עליו. ירדו שאול חיים וירדו הם וכל כו' כצ"ל: