אור ברסלב

חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא

פרק יח · פסקה טו

פסקה יג

לה והיו בידו מפתחות האוצרות שלו. לפיכך נגלה לו חלק מאוצרות יוסף כדאיתא בפסחים (קיט.) וז"ש כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש ולא כתיב כל האדם וכל הרכוש אשר לקרח. לרמוז שהרכוש זה לא משלו היה אשר רכש רק אוצר יוסף היה זה הרכוש בה"א הידיעה שהבטיח הקב"ה לאברהם ואח"כ יצאו ברכוש גדול:

לו אף כשימות אינו קם. אם זה חוזר על הרכוש פירושו שלא קם יורשין אחריו. ואפשר פירושו על קרח עצמו שאינו קם בתח"ה. ודחוק גם לעיל הביא מ"ד שיש לו חלע"ה וכ"ש בתח"ה:

לז אשתו כו' כשירדה לגיהנם כבתה אותו. לגי' הספר אולי יש לפרש משום רוב לחלוחית שומנה (שלכן נקראת יונקת) כבת האש גיהנם לפי שעה (שבאמת אמרו ביבמות (קכ:) שמן מבעיר ע"ש) ואולי גרסינן כבבה אותה פי' הגיהנם כבה וצלה את אשת קרח (והיינו השלהבת יבשה את היונקת) מלשון נכבבים וניכול בעירובין (כט:) ועיין ערוך ע' כב האחרון. אבל יותר קרוב שצ"ל בניו של קרח כשירדו לגיהנם כיבו אותה. כלומר וניצולו ונדרש עליהם יונקתו יפה. ולכן מסיים שלא יאמר שמואל כו' וינצל אף הוא כמו בניו בזכותו:

לח טועה הוא אל יאמין בשוא נתעה. כי שוא תהיה תמורתו בלא יומו כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על במדבר רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה