חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק יז · פסקה ג
יז הביאו אפלה עליהם וישבו כלם באפלה וארון ברית ה' ומשה כו' כצ"ל ור"ל מפני שהארון ומשה שהאורה יוצא מהן לא משו מהמחנה לכן נשארו כלם באפלה:
יח אעפ"כ ותחגרו איש את כלי כצ"ל ועמ"כ דלשון איש דרש. וי"ל לשון ותחגרו דרש לשון קיבוץ ואסיפה כמו חגירת צפורן:
יט מטפה לטפה נתמלא ההין ופי' בתוספות כלומר בשביל דבר מועט כעס המקום עליהם:
כ שהזידו על חניותיו כו'. ועמ"כ ואפשר צ"ל על הניותיו בה"א. ור"ל על דעתו של מקום שבכל צרתם לו צר ולא נחה שיפלו ביד האמורי והן הזידו ותהינו עשו רצון הנאת עצמם לפי דעתם:
כא כך היו פורחים עליכם. שהיו עולים עליהם מעלה כמ"ש יעלה עליך מעלה מעלה וגו':
כב ויאמר ה' קום לך למסע אם באתי כו' אלה קום כו'. ר"ל ולקמיה כתיב בפ' עקב ולא אבה ה' השחיתך ויאמר ה' אלי קום לך למסע וגו' ויבאו ויירשו. וז"ש הוי כי תבאו אל הארץ. ר"ל שמיד אחר ויכתום עד חרמה כתיב כי תבאו אל הארץ שיתחילו לילך וליסע ממקום הזה למקום אחר: