חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק יז · פסקה ב
ו בשם ר"ח אביו של ר"א כ"ה בתנחומא וכצ"ל:
ז כי כבר רצה וגו' זו הכנסת א"י. שתחת שנענשו אבותיהם במרגלים שהביאו אשכול ענבים להראות שפריה משונה ולא נכנסו לארץ נצטוו בניהם אחריהם במצות נסכים כשיכנסו לא"י והובטחו שיכנסו לארץ וכ"ה בצרור המור בשם מדרש:
ח להר המוריה א"ל הקב"ה אל תשלח ידך אל הנער אמר אברהם כו' כצ"ל וכ"ה בתנחו':
ט א"ל לאו אלא להודיעך כצ"ל וכ"ה שם:
י הרי כבר פי' יצחק ומהו את יחידך כ"ה שם וכצ"ל:
יא רבון העולמים אפשר לי לירד כו'. כ"ה שם פי' בתמיה:
יב נטלו והספיגו. פי' הספיגו במלח כלשון המשנה בזבחים (סד:) ובחנם דחק המ"כ. והר"מ ברלין פי' דגרסינן והפסיגו פי' נתחו לאברים כתרגומו וינתח ויפסג:
יג חייך כאלו בניך נתקרב כו' כצ"ל:
יד שבאו על איוב היו ראויין לבא על אברהם. שאברהם זכה לקבל יסורין כדאיתא בספרי האזינו פסקא שי"א וע"ש פסקא רי"ב ובתדא"ז פכ"ה (הדברים מכוונים למ"ש ז"ל שאיוב נשמת תרח):
טו באותה שעה א"ל כו'. כי כבר רצה כו' ר"ל כבר יש מי שיקבלם וכמ"ש בב"ר ס"פ נ"ז:
טז ושכחו לעשות יוהכ"פ. עיין מ"ק (ט"ז:):