חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק ט · פסקה לג
קנא והעמיד הכהן את האשה. ולא כתיב אותה כמ"ש למעלה והקריב אותה הכהן והעמידה משום דשם קאי על מה שקראה למעלה אשתו של המביא וכאן בשעת השקאה חזר לקרותה האשה בעצמה שלא על שם בעלה:
קנב ושקד לטובתה צ"ל לחובתם או (צ"ל) לטובתם:
קנג אם יחטא איש כו'. ירושלמי פ"א ה"ה:
קנד שאם היתה חיגרת כו'. שם כ"ז א':
קנה היו מעלין אותה לב"ד כו'. מתני' שם כ"א:
קנו וכשם שמאיימין כו'. ברייתא שם:
קנז אם אמרה טמאה כו'. מתני' שם:
קנח תני ופרע כו'. ספרי:
קנט אין לי אלא ראשה כו'. שם ח':
קס היתה מכוסה כו'. שם כ' ב':
קסא שאם היתה גידמת כו'. כ"ז א':
קסב תני היה מביא כו'. שם י"ד א':
קסג יראה אותה את המים. ספ"ז הובא בילקוט: