חידושי הרד״ל על במדבר רבה· רבי דוד לוריא
פרק ט · פסקה ו
ח תני מי שלא חג כו'. חגיגה ט' א':
ט עושה מלוה שא"י לשלם. אפשר לענין המאמר דרש לוה לשון חיבור כמו הפעם ילוה אישי אלי:
י אלא מה שהיה חונן ונותן. ולגי' הספר פירושו שאין לוה מחבירו ע"מ שלא לשלם אלא מבקש דרך תחנונים ליתן לו. אך יותר נראה שצ"ל אלא ממה שהיה לו (ר"ל של עצמו) חונן ונותן: