חידושי הרד״ל על איכה רבה· רבי דוד לוריא
פרשה א · פסקה ט
יז חובצא דעיזא חיורתי כו' א"ל איידא היא ביעתא דתרנגולתא חיוורתא כו'. י"ל דרך רמז שאלו שאף שבתחלה היו ישראל מובדלים מעובדי כוכבים מכחישי התורה. כהבדל העז השחור מהלבן אך ברוב הזמן ומסבות מתהפכים נשתוו ואין להבדיל ביניהם כמו שאין להבדיל בין הגבינות הבאים מחלבי עז שחור ולבן. והיתה תשובתו. כי כמו ביצת תרנגולת הלבנה והשחורה. שאף שעל הביצה אין ניכר שום רושם הבדל מבטן מי יצאו. בכ"ז אנו רואים שטמון בהעלם בכחם ההבדל. עד שאח"כ כאשר יוציאו אפרוחים למיניהם יפרדו. זה דומה לאמו וזה דומה לאמו. כן אף אם למראה עינים אין ניכר ההבדל בכ"ז עודנו טמון וכשיוציאו פרי בסוף ימים לא ידח ממנו נדח ויתפרדו למיניהם (ועל לשון הנוסחא שם בבכורות ששאלו על הבצים והשיב לו מן הגבינות לא יתיישב זה):