אור ברסלב
חידושי הרדד פסחים › דף לא:

חידושי הרדד· רבי דוד דוב מייזליש

פסחים · דף לא:

דף כט.

בסוגי' דאוכל חמץ בפסח:

הרמב"ם פסק באוכל חמץ בפסח דפטור דלפי דמים משלם. והשיג עליו הראב"ד דכיון דתנאי פליגי אי לפי מדה או לפי דמים א"כ נימא דמתניתין אתא כהלכתא וכריב"נ דלפי מדה וראוי לפסוק כסתם מתניתין מלאוקמי מתניתין כריה"ג דלא כהלכתא. וי"ל דהנה הרמב"ם כ' בפ"י מה"ת דאוכל חולין במזיד נמי בעי שיהי' נותן חולין מתוקנים מוכח דדבר הראוי להיות קדש בעינן אף במזיד. והמ"ל תמה עליו דמנין לו זה. ונראה עוד להקשות דא"כ אי ונתן לכהן קאי נמי אמזיד א"כ אם נאמר לפי מדה משלם גם במזיד ראוי לשלם לפי מדה דבשלמא אי לא בעינן שיתן חולין מתוקנים ולאו מנתן לכהן נפקא מזיד רק דלא גרע מגזלן א"כ לא בעינן רק שיתן לפי דמים אבל לשיטת הרמב"ם ראוי שיהי' לפי מדה ג"כ משלם כיון דמחד קרא נפקא לשוגג ומזיד וא"כ קשיא הא דפריך אא"ב לפי מדה משלם ניחא אא"א לפי דמים משלם חמץ בפסח בר דמים הוא ומשני כריה"ג ופריך א"ה אימא סיפא במזיד פטור ואי איתא גם לפי הס"ד דלפי מדה משלם קשה דאמאי במזיד פטור הא לפי מדה משלם. אמנם י"ל דודאי האיבעי' לא קאי רק אשוגג דקאי הבעי' אהא דתנן התם אוכל תרומה בשוגג. א"כ הי' אפשר לומר דבמזיד אינו משלם לפי מדה ואה"נ דלא בעי חולין מתוקנים כיון דבמזיד לאו מקרא נפק רק דלא גרע מגזלן דינו כגזלן לכל מילי. משא"כ למאי דמסיק כתנאי דתניא האוכל תרומת חמץ בפסח פטור מתשלומין ודמי עצים לריב"נ מחייב ולא מפליג בברייתא בין שוגג למזיד וגם ר"ע לא נקט פטור מקרן וחומש. מוכח דר"ע וריב"נ פליגי בין בשוגג בין במזיד ר"ע סובר לפי דמים משלם פטור וריב"נ מחייב בתרווייהו דלפי מדה משלם וא"כ נהי דהרמב"ם לא פסק כריב"נ בהא דלפי מדה משלם מיהת בזה לא נחלקו כלל דמזיד שוה לשוגג דלא למדין מזה דבמזיד ג"כ חולין מתוקנים בעי ומזה יצא להרמב"ם דאין הבדל בין שוגג למזיד ולפ"ז כיון דלפי המסקנא דמוכח מן הברייתא דאין הפרש בין שוגג למזיד א"כ אף נוקי כריב"נ מתניתין עדיין קשה סיפא דבמזיד פטור נימא לפי מדה משלם ואם נוקי כרנב"ה סוף סוף מתניתין דלא כהלכתא לכן שפיר ראה דברי הרמב"ם דא"א לאוקמי מתניתין כהלכתא דאי לפי מדה ע"כ ג"כ אתא דלא כהלכתא כרנב"ה דחלוקים עליו החכמים דאין כרת פוטר מתשלומין לכן שפיר פסק כר"ע ומתניתין דלא כהלכתא אתיא. ועי"ל דאי נימא דלפי מדה משלם אף שאכל גרילא שוה זוז משלם ארבעה כי הוקרה א"כ ע"כ מטעם כפרה צותה התורה התשלומין דכיון דאף שאין לו דמים משלם א"כ אף במזיד ראוי שלא יפטור מתשלומין אפילו לרנב"ה כלל כמו בשוגג וכעין שכ' תוס' כתובות דף ע"ב דלא מפטר לרנב"ה משום דהוי כפרה ולא מפטר בקלבד"מ וא"כ י"ל דהרמב"ם סובר דאי לפי מדה משלם ושוה שוגג למזיד א"כ גם במזיד משום כפרה לא יפטור בקלב"מ. ודוקא אי לפי דמים משלם שפיר י"ל דלאו משום כפרה היא כלל דנהי דהתורה מחייבה לתת חולין מתוקנים אבל מיהת יהיב דמי ולא מישלם כפרה רק כמו אוכל הקדש דחייב בדמים לכן משני סיפא כרנב"ה וא"כ כיון דמברייתא מוכח לריב"נ דאף במזיד חייב מדתניא סתמא א"כ גם במזיד לדידי' לפי מדה א"כ אמאי תנן במתניתין פטור במזיד מתשלומין הא אין קלב"מ פטור במידי דכפרה אע"כ דמתניתין אתיא כמ"ד לפי דמים משלם. ודוקא לפי הס"ד דבעל אבעיא הוא דלא בעי רק בשוגג דל ידע להברייתא וצדקו דברי הרמב"ם:

עי"ל באופן אחר לישב דברי הרמב"ם דהנה ק"ל מאד דאמאי ריב"נ מחייב בתרומת חמץ הא אף אי לפי מדה משלם מ"מ כיון דחמץ אינו שלו כלל רק עשאן הכתוב א"כ הוא כהפקר ולמאן מחייב דמים והא כ' התוס' בא"נ ד"ל ע"ב דכהן שאכל תרומה דידי' מפריש והוא שלו א"כ גם כי אכל תרומה של הפקר ודאי דמפריש והוא שלו וא"כ אמאי תנן דמשלם קרן וחומש ליתני דמפריש והוא שלו. ואף שכ' הרשב"א סוכה דל"ה דאי"ה מקרי ג"כ לכם מ"מ חמץ שאני כיון דמצוה לשרפו מודה הרשב"א דלא מקרי לכם וכ"כ המק"ח בסי' תל"א דהא דחמץ אינו שלו כלל הוא משום דמחוייב לשרפו הוי כמופקר משא"כ שאר אי"ה מקרי לכם מיהת בחמץ אמאי יתחייב אף אי לפי מדה משלם הא הוי כתרומה של הפקר וכשלו דאינו משלם. ולכאורה אפשר לומר דמיירי בתרומה שלא בא ליד כהן וכר' יהושע דסובר לקמן דמ"ו דא"ע בב"י. וא"כ הדר הוי חמץ כמו שאר אי"ה דנהי דלאו בר דמים הוא מ"מ שלו מקרי ואי לפי מדה משלם חייב לשלם קרן וחומש. ועיין בירושלמי תרומות פ"ו דאף בלא בא ליד כהן משלם קרן וחומש ועיין בש"מ פ' א"נ בסוגיא דזר שאכל תרומה בשם הר"א דאף במזיד אוכל תרומה שלא בא ליד כהן משלם הגם דכל מתנות כהונה ממון שא"ל תובעין ופטור תרומה שאני דגלי קרא ונתן לכהן. והנה מה דמוכחינן לכ"ע דלפי דמים משלם מדלא דחי מהא דתרומה טמאה הואיל ויש בעלים לאי"ה דליכא מצוה דתשביתו. משא"כ בחמץ דאף שלא בא ליד כהן מ"מ למ"ד הוא"ל ואי בעי מתשיל עלי' עובר. א"כ מוכח דאף בשאר אי"ה כגון תרומות תותים וענבים נמי פטור לר"ע וא"כ לפ"ז כיון דריב"נ ע"כ סובר כר"י דלא זהו חמץ שמוזהרין עליו בב"י ואנן קיל"ן כר"א דהואיל ואי בעי מיתשיל ממוני' הוא א"כ ממילא אף אי לפי מדה משלם אינו משלם בתרומות חמץ. וא"כ אף אם נוקי כריב"נ אתא מתניתין דלא כהלכתא דאנן קייל"ן כר"א וא"כ שפיר פסק כר"ע דהלכתא כוותי' ומתניתין מוקי כריה"ג דסוף סוף מתניתין אתי' דלא כהלכתא וזה פשוט:

תוכן העניינים

חידושי הרדד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה