אור ברסלב
חידושי המהריט על קידושין ריש פרק עשרה יוחסין › דף עז

חידושי המהריט על קידושין· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]

ריש פרק עשרה יוחסין · דף עז

דף עו

אלא מעתה בתו של כ"ג תשתרי תימא והא קרא כתי' חללה לא יקחו וכ"ת בת בתו לא תפסול הרי נולדה מפסולי כהונה כדאמרי' לקמן שמפורשת בתורה שע"י ביאת פסול באה ולא אחיא מדרשא ושמא ה"ק בתו של כ"ג תשתרי לכהן הדיוט שלא נולדה מפסולי כהונה אצלו וכיון דזרעה לא מתחלל איהי נמי לא מתחללה וא"ת אי בתו דכ"ג שריא מאי בעמיו דלענין זכר אע"פ שנשא בת ישראל זרעו פסול וע"כ לא מתוקמ' אלא בחללה שאסורה בעמיה לכהונה ומותרת לישראל וי"ל דלס"ד דהשתא הוא דחלל שנשא ישראלית מותרת מדכתיב בעמיו אבל לפי דרשי' בעמיו לענין חללה דוקא:

בת בתו תתסר משמע דבת בתו של כ"ג קאמר ותימא דמעיקר בעו לה מנא ה"מ וכו' ואין לומר בת בתו דחלל מישראל קאמר דתתסר דלא חמיר' וכו' כדכת' רש"י ז"ל וי"ל דה"ק בת בתו תתסר ונוקי ג"ש לבת בתו דחלל מישראל דנקבות דיליה יש להם טהרה אבל חללה גופה אין לה טהרה ומשני ג"ש דומיא דטומאה בעינן דמיירי בכהנים וא"ת נוקי ג"ש להכי מה להלן זכרים הוזהרו ולא נקבות אף כאן לא הוזהרו נקבות דהוי דומיא דהתם ממש וי"ל דקרא דהכא לא לא מיירי באזהרת הבן אלא בפיסולו וחילק בו בין זכרים לנקבות וא"ת כי היכי דמדלא כתיב בנו פסלי' בתו ומוקמי' לג"ש לבת בתו בת בתו נמי תיתסר מכח היקשא דמקיש זרעו לו ונוקי ג"ש לבת בת בתו ונר' דלא דמי דחלול דבתו הוי דומי' דחלול בנו דהוי לענין פיסול זרעו דהוא עצמו אינו שקול דלא הוזהרו כשרו' עליו ומתוקמא ג"ש שפיר זכרים ולא נקבות:

שאין מתחלל בכל מקום כתב רש"י דתנן הנושא בעבירה פסול עד שידיר הנאה וכו' וטפי הו"ל לאיתויי מתני' דס"פ היה נוטל דתנן כהנת מתחללת כהן אינו מתחלל וההיא דבכורות דפסול עד שידור הנאה קנסא דרבנן הוא ונפ"ל התם מדיוקא דכתיב זרעו זרעו מתחלל והוא אינו מתחלל ואית הא ע"כ זרעו לאו דוקא שהרי אפי' היא עצמה מתחלל' וה"ה הוא עצמו וי"ל דמזרעו לא ממעט היא גופה דגריעה טוב' מזרעו מק"ו אבל הוא עצמו לא אתי מק"ו דאמרינן בא על הפסולות יוכיח שאפ"י שעבר עבירה אינו מתפלל:

תוכן העניינים

חידושי המהריט על קידושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה