חידושי המהריט על קידושין· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]
ריש פרק עשרה יוחסין · דף סט
ומבני לוי לא מצאתי שם וא"ת ת יהא אמרינן במתניתין עשר' יוחסין עלו מבבל וקחשיב הלויים לשון התוס' ותימא דבספר עזרא כתיב דהדר שלחו לו לויי' בעוד שהיה שרוי שם דכתיב ויביאו אלינו מבני מחלי שמנ' עשר ומבני מררי עשרים ומן הנתינים וכולי ושמא דקשיא להו לתוספות תיקשי ליה למאן דתני עלו דמשמע מאליהן וקחשיב לויים בהדייהו והלא לוים לא עלו מאליהן כדכתיב ומבני לוי לא מצאתי והדר שדר בתרייהו ואסוקינהו ומיהו אין זה תימא דע"כ לא פליגי אי עלו מאליהן או העלום אלא לענין פסולים דלמאן דתני עלו אשתייורי אשתיור מינייהו ולמ"ד העלו כולהו ס"ל אסוקינהו אבל לענין כשרי' דקחשיב כהני לויי וישראלי לא שייך בהו העלום דמשמע בע"כ מ"מ התוספות מקשים למאי דס"ד השתא דקאי עליה דע"כ אף לכשרים מקמי דאסיק לא אזדהור אדפריך למ"ד העלום תקשי למ"ד מאליהן עלו והא איכא לויים מיהו לא הוי קושיא כ"כ דלא קאמר מאליהם אלא לאפוקי דמאן דאמר דפסולים העלום בע"כ ועוד דאותם לויים מי הכריחם לעלות אם לא היו רוצים ואם הם לא היו עולים היו אחרים עולים במקומם וכן משמע מדאמרינן בהאשה שנתארמלה דקנסינהו עזרא ללויים במעשר לפי שלא עלו אלמא אותם שעלו לא הכריחם עזרא בכך:
שאני התם דריע חזקתייהו פירש בקונטרס במה שאין אוכלים קדשים ולא נהירא דמ"מ איכא למיחש דילמא אתי לאסוקי מתרומה לקדשים ומקדשים ליוחסים לשון התוספות ולא ידענא מאי קשיא להו לשיטת רש"י דכיון דריע חזקתיהו שאינם אוכלי' ק"ק יש בהם היכר ולא אתו לאסוקינהו ליוחסין וכי אמרינן מעלין מתרומה ליוחסין היינו בזמן שאין מקדש דליכא הכרה אחריתי ואי לא דכהן כשר הוא לא היו חולקין לו תרומה שלא יטעו ויעלהו אבל בזמן המקדש דאיכא הכרה רבתי חולקים ולא חיישי' שיבואו להעלותו ליוחסין דקלא אית להו שנגאל מן הכהונה והוא הדין דלא מסקי להו לק"ק דאותה חזקה דתרומה רעועה היא ושובר' בצדה שהכל יודעי' שאינן חולקים בקדשי' מחמת פסול ועוד כי מן דין נראה דלא קשיא לרש"י כלל דלקדשים ליכא למיחש דאתו לאסוקי אפילו במקום דליכא ריעותא כלל שהרי הית' שם סנהדרי גדול' שיושבת ובודקת את הכהונה כדתנן במסכת מדות ואינן חולקין בקדשים דאם לא כן בדקום אותו בית דין כדאמרינן לקמן בפרקין גבי אין בודקין מן המזבח ולמעלה דאי לאו דבדקוה לא הוו מסקו ליה וכי תימא דלא היו בודקין אלא אצל מזבח לענין עבודה ולא לאכילת קדשים הא אתו למטעי הרי שנינו כל שאינו ראוי לעבוד' אינו חולק בקדשי' ואת למסקי למזבח כיון שאינו בעל מום ותדע דבריש פסחים אההוא דאמר הגיעני כזנב הלטאה דבדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול פרכי' והא אין בודקין מן המזבח משמ' דאכילת קדשים קרו ליה מזבח לענין בדיק' הלכך לענין קדשי קדשים ליכא למיחש ודוקא ליוחסין הוא דחיישי' משום דעדות לכל מסורה וכה"ג מפליגי' בפ' ב' דיבמות גבי קורבה דגרים דלגבי נישואין גזרי' ולענין עדות לא גזרי' משום דעדות לכל מסורה עדות לב"ד מסורה אלמא כל מידי דתלי בב"ד לא חיישי' שיטעו ועוד קשה אדפריך גמרא למ"ד מעלין הא אתי לאסוקינהו טפי הו"ל למפרך מ"ט לא אסוקינהו מתרומה ליוחסין ולקדשים וע"כ לומר משום דשאני דא דאשתכח בהו ריעותא דבקשו כתבם ולא מצאו כדכת' התוס' א"כ היכי קשיא ליה תו הא אתי לאסוקינהו ומשני שאני התם דריע חזקתיהו כיון דידע שפיר דלא מצאו כתבם אבל לפרש"י א"ש דפריך נהי דבההי' שעתא לא הוה ריעותא ניחוש שמא לאחר זמן ישתכח הדבר ומשני מ"מ אית להו הכרזה: