חידושי המהריט על קידושין· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]
פרק האשה · דף מ.
ויעשה שטה מה שלבו חפץ פר"ח ח"ו שהותר לו לעבור עבירה וק' היכי פריך ממתני' דכל שלא חס על כבוד קונו וכו' ומיהו הכא י"ל דאר' חנינא קאי דאמר נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר אבל בפ"ק דחגיגה דלא מייתי אלא הא דר' אלעא ופריך ממתני' קשה וכן כת' התוס' שם דמאות' שמעתא לא משמע כן ונ"ל דאף ר"ח לא אמר דלא יעבור עבירה ממש דודאי מוטב שיעבור בסתר ולא יתחלל ש"ש כדקאמר טעמא דחילול ה' דכתיב ואת שם קדשי לא תחללו אלא ר"ח לשון ויעשה מה שלבו חפץ קשיא ליה דמשמע הלשון שיהלך בדרכי לבו בכל שהוא חפץ וח"ו דלא הותר לו לעבור עבירה ולא דברו אלא כנגד יצר הרע דאטו מי שאכל שום וריחו נודף וכו' לכך פי' דה"ק ויעשה מה שלבו חפץ כלו' אם עשה כסדר הזה מובטח הוא שיכנע לבבו ויתרחק מן העבירה ומיהו אם עם כל זה לא מצי כייף ליצריה מוטב שלא יתחלל ש"ש בפרהסיא וההיא דפרק אין דורשין דעבד כר' אלעא לספרים דגרסי' מ"ט קבלוה קשה ולר"ח לא גרסינן:
לעולם יראה אדם עצמו וכו' משמע מדברי הרמב"ם בה"ת ששוקלים עונות כל העיר אם רובה זכיות זכאים ונמצא פעמים שרשעי' מועטין מכרעין למרובים כיון שעונותיהם מרובים וק' דא"כ מאי קאמר לעולם יראה אדם עצמו חציו זכאי וכו' דאפי' צדיק גמור או רשע גמור יכריע כל העולם ועוד קשה זה שכתב יש עון שהוא כנגד כמה זכיות שנא' וחוטא א' יאבד וכו' דהא מוקמינן לקרא במחצה עוונות א"נ בתוהה:
ונהוי כמחצה וכו' פרש"י למה וכו' וק' דטפי הו"ל לאקשויי לא יהא אלא רשע גמור אמאי אבד את הראשונות דהא אמרי' לפי מה שעוונותיו מרובים וכו' מטיבין לו ואפילו רבנן דפליגי מ"מ אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה דכתיב יען נמצא בו דבר טוב: