חידושי המהריט על קידושין· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]
פרק האשה · דף לג
בא וראה כמה חביבה מצוה בשעת' בשלהי מסכת בכורים בירושלמי פריך נמי הכי ומשני שניה היא שהיא אתת לקיצין פי' שבא מזמן לזמן לא חשו על הפסד מועט כזה ובתר הכי משני ר' יוסי בר אבין בשם רב הונא בר חייא בא וראה כמה גדול כחן של עושי מצות שמפני זקן אין עומדין ומפני עושי מצות עומדין וראיתי להרמב"ן ז"ל שפירש המשנ' שם בלשון הזה אעפ"י שאין בעלי אומניו' רשאין וכו' חייבנו לאלו שהם קהל וכבוד צבור שאני ולפי זה אם היה עושה המצוה יחיד וכמו אותה שאמרו בירושלמי שם יחיד שנתעצל ולא הביא גדי וקרניו מצופות כסף וכולי ואין החיוב לעמוד מפניו אי נמי יחיד עושה מצוה אחריתי וגם משמע מדבריו שאם היה צבור אף על פי שעסוקי' במלאכתן עומדין אפילו בשעת שהם עסוקין במלאכתן ומהכא לא משמע הכי דאמרי' בוא וראה כמה חביבה מצוה בשעתא ולא מפליג בין יחיד לצבור ועוד מגופה דירושלמי שם מוכח דאמרינן אלין דקיימין קומי מיתה לא מן קומי מיתה קיימין אלא קומי אלין דגמלין לזה חסד ולא אמרו קומי צבור אלא משום דגמלין חסד והוה להו עושי מצוה בשעתה וכתבו האחרונים זכרונם לברכה שלכך נהגו לעמוד כשבא בעל הברית למול את בנו שהוא עושה מצוה בשעתה עד כאן דאף על גב דאמרינן הכא ודילמא שאני התם דנמצאת מכשילן דחויא הוא ואדחויא לא סמכינן ואף על גב דכי רבי יוסי משני שנויי הא דאתת לקיצין אדר' אבין סמכי' דמייתי לה בגמר' דידן אי נמי הנהו שנויי דשני היינו לומר דאל"כ אינן חייבין לבטל מלאכתן דלא מחייבי קימה שיש בה חסרון כיס אבל מ"מ למדנו שחולקין כבוד לעושה מצוה והיכא דליכא חסרון כיס מיהת צריך לקום מפניו:
יניק וחכים איכא בינייהו ואם תאמר והא אמרינן בפ"ד וה' עד שבא ר"ע ולמד את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח והתם הק' התוס' אף מפני שיבה תקום למ"ל וכל שכן דקשה לת"ק דיניק וחכים לא ושם תירצו התוס' דהתם ברב ומובהק או ברבו מופלג דהוי כעין רבו דאז ודאי כולי עלמא מודו ויניק וחכים דאמר הכא היינו צורבא מרבנן: