חידושי המהריט על קידושין· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]
פרק האשה · דף לג
אין בעלי אומניות רשאין תימה מה לשון רשאי שייך דמשמע דאיכא איסורה לשון התוס' ותירצו רשאי כמו חייב ומיהו בפרק אלו טרפות משמע הלשון דאינו רשאי ממש קאמר דאמר רב חנה פתוראה לעולם מני הוא בר נפחא ובעא מיניה דוגרא קורדנ' לשעורי ביה טריפת' ובעאי למיקם קמיה ולא שבקיה א"ל שב בני שב אין בעלי אומניות וכו' ומשמע קצת מדקאמר ולא שבקני דאסור ויש לפרש שלא הניחו כיון שלא היה מחוייב וההיא דערכין להעלות עולה שאינו רשאי פירשתיה ובמקומה יש לפרש דאינו רשאי ממש קאמר שאם בא אחר להחמיר על עצמו ירצו אחרים גם הם לעמוד מפני הבושה ונמצא זה גורם להם הפסד ואם לא יעמידנו יש זלזול לת"ח שמקצת עומדין ומקצת יושבין שנראה שאינם חוששין לכבודו אבל בשכלם אינם עומדין מוכחא מילתא ומיהו בספ"ק דתעניות אין הבוגרת רשאה לנוול את עצמה בימי אבל אביה משמע חייבת וכן כת' התוס' שם ויש לפרשה בענין זה שאם תנוול חובלת בעצמה ואם אחרות לא יעשו הרי הם כנוגעות בכבוד האב:
ת"ר איזהו מצות עשה שהזמן גרמה סוכה ולולב וציצית ותפילין כת' התוס' אע"ג דקי"ל בהקומץ דלילה לאו זמן תפילין הוא מכל מקום שפיר הוי מ"ע שהז"ג שהרי אין נוהגים בשבתות וי"ט כוונ' דבריה' דאע"ג דפלוגתא דתנאי היא אי תפילין הוי ז"ג או לא כדאמרינן לקמן הניחא למ"ד וכו' לאו משום דלילה לאו זמן תפילין הוא דהא קי"ל הלכה ואין מורין כן אלא משום דאין נוהגים בשבתות ובהא קי"ל כוותיה: