אור ברסלב
חידושי המהריט על כתובות שני דייני גזרות - פרק יג › דף קו.

חידושי המהריט על כתובות· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]

שני דייני גזרות - פרק יג · דף קו.

דף קה:

האי עשה והאי עשה עשה דכבוד תורה עדיף פרש"י מצות הדייני' עשה ושפטתם צדק עשה דכבוד תורה דיניה דהאי גברא דהוא עשה דאיכא כבוד תורה בהדיה עדיף וקש' דלא הול"ל האי עשה והאי עשה דתרוויהו מצוה חדא אלא דהכא איכא נמי עש' דכבו' תורה אלא הול"ל כבוד תורה עדיף ויש לפרש האי עשה והאי עש' דכקטון כגדול תשמעון דרשי' ליה בפרקא קמא דסנהדרין שיהא חביב בעיניך דין של פרוטה כדין של מאה מנה למאי הלכתא לאקדומי שאם בא דין של פרוטה תחלה ואחר כך בא דין של מאה מנה הקודם צריך לחתוך תחילה והכא דינא דיתמי קדים והאי עשה דכבוד תורה שהוא קודם לאחר כדאמרי' בשבועות העדות עולא חבירנו עמית בתורה ובמצות למשרי ליה תגרא ואף על גב דיתמי קדמי עשה דכבוד תורה עדיף לבטל עשה דכקטון כגדול תשמעון דבפרק שבועת הדיינים גבי רב יימר דידע סהדותא ואתא לקמיה דאמימר ואותביה אף על גב דכתיב ועמדו וכו' האי עשה והאי עש' דכבוד תורה עדיף לחודה לבטל ועמדו:

מבקרי מומין שבירושלים היו נוטלין שכרן הקשו בתוס' דהא תנן הנוטל שכר להיות רואה את הבכורות אין שוחטין על פיו ואין לומר דהתם בנוטלין באקראי דוקא הוא דלהיות רואה בכורות קאמר דמשמ' שיהיה רואה הוא כלומר שיהיה מוכן ומוקצה לכך ואפילו הכי אסור אלא אם כן היה כאילא ביבנה שהתירו לו ועוד אם איתא דכל מבקרי מומין שבירושלים היו נוטלין הא מקמי דיבנה היו מותרין והיכי קתני דלאילא ביבנה התירו הוה ליה למימר אא"כ היה מומחה ותירצו וי"ל כמה שאמר למעל' לר"ת לא אסור משל צבור ולאילא התירו אפי' מן הבעלי' ולר' לא אסור אלא באקראי ולאילא אף באקראי התירו ומה שאמר' התו' ועוד התם דוקא בבכורות שיש לחוש שיתי' וכו' הא ודאי אם יטול מבעל מום לבד ובאקראי יש לחוש ולא הוה להם לתרץ אלא הך דמבקרי מומין בקדשים מיירי וי"ל שבאו לחדש דאצ"ל דהך דמבקרי מומין היו נוטלין בין תמים בין בעל מום א"נ בקבע בתורת פרנסה אלא לא היו נוטלין אלא כשמוציאין מומין באקראי דלא שייך התם דמשום שכר יאמר שיש בו מום דקדשים נינהו ולמי נושא פנים:

מכקרי מומין שבירושלים היו' נוטלין תימא דתנן הנוטל שכר לדון וכו' לשון התו' ויש להעמידה שהיו מומחין דתנן אא"כ היה מומחה כאילא ביבנה שהתירו לו חכמים ליטול ד' בדקה ושש' בגסה בין תמים בין בעל מום ועוד בלאו הכי לא קשה הכא כלל דהכ' לאו מדינ' הוא אלא משום חשדא בעלמ' מדהתירו לו ליקח מן הבעלים ולא דמי לדיין דאסור מבעלי דינין אפי' מחייב וזכאי בתורת אגרא אלא בשכר בטלה הילכך מתרומת הלישכ' דליכא חשדא פשיטא דלא חיישינן ואמרי במערבא קמו למתיבתא וכו' פרש"י והיה נכר בארץ ישראל וקשה דמחזי כגוזמא ועוד דבבל לצפונה דא"י קיימא כדאמרי' בריש גיטין ואפילו נעלה הארץ לשמים לא מכסי יומא שהשמש לעולם הולך אל דרום ביום כדכתיב הולך אל דרום וכו' ועוד אף רוב הגשמים אינם נכרים בבבל אלא ע"י גדילת נהר פרת כדאמרי' בנדה מטרא במערבא סהדא רבא פרת וכ"ש האבק שיהיה נכר בא"י ונר' דה"ק דכי מכסי יומא במערבא מחמת עננים או אבק הוו אמרי' קמו ליה ממתיבתה דרב הונא בבלאה כלומר דמי כמאן דקמו כמזכירין אותו לשבח לומר שהיו לו תלמידים הרבה:

שבעה כנגד ז' שערים ואומר ר"ת דלעולם ס"ל לההוא תנא דז' שערים היו והא דחשיב י"ג היינו עם השערים הקטנים לשון התוס' וא"ת אמאי לא אמר רבא התם די"ג שערי' דעזרה הוו כיון דאיכא יוסי בן חנן דאמר הכי ולדידיה חשיבי שערים ומוקמינן מתני' די"ג השתחויות כנגד י"ג שערים כוותיה ומנ"ל להעמיד מחלוקת אחרות וי"ל דמדקאמר דגזברי' כנגד שערים היו משמע דמשום משמרו' שהיו שומרי' שם הוא דקאמר שהיו אלו גזברים אליהם וממונים בכל אות' משמרו' ואי בי"ג שערים הוו פשוט להו משמרו' ואנן תנן והלוים בכ"א מקומות ה' על חמשה שערי הר הבית ארבע על ארבע פנותיו מבפנים ה' על ה' שערי העזרה ד' על ד' פנותיו מבחוץ וכו' לשכת הפרוכת וכו' לשכת וכולי לאחורי בית הכפורת וכו' ומיהו אי תמניא הוו הני תלתא בתריתא בשערים הוו וא"ת אפי' תימא דשערים קטנים היו דלא חשיב ליה השתחויה עליהו מכל מקום אמאי לא עבדי להו פרוכת לצניעותא ולא להוי פתוחים להדיא וי"ל שאותם דלתות נעולות שלא היו משמשי (וי"א) לעולם אלא לצורך ולהכי איצטריך פרוכ' לצניעו' וניחא נמי דלפי שהיו נעולו' אין צריך להשתחוו' מיהו קשה לי הא דאמר רבא התם אלמא דאיכא תנא דאמר תמניא ואיכא דאמר שבעה הילכך נימא דאיכא תנא אחרינא דאמר חמשה דלא אשכחן בשום דוכתא דמשום דאיכא שני מחלוקות נעמיד מחלוקות שלישי אדרבא פרכי' מני לא כמר ולא כמר דהא לא משכחינן תנא דאמר תמניא כלל ועוד דבסיפא דההיא דה' על ה' שערי העזרה תנן שבעה שערים היו בעזרה והיכי מוקמינן להו בתרי תנאי ועוד שער שמיני' מאי היא שלא מצינו לה לא מקום ולא שם ועוד קשה רבה מ"ט לא אמר כאביי דמשני לה שפיר ומוקי לה כרבנן דתרי מיניהו לא בעי שמור כמו שפיר' המפרש שם דהיינו שער הניצוץ ובית המוקד שכבר היו כהנים שומרים שם ויש לפרש דהא דאמר רבא דאיכא תנא דאמר חמשה הוו לאו שערים קאמר אלא משמרות הוו דעליהו קיימי ומשום דאביי שני דתרי מינייהו לא בעו שימור שכבר היו כהנים שומרים משמע שנראה לו דוחק לומר שהיה שער בלא משמר דעיקר מצות שימור בשערים ההוא כדרך שהמלכים עושין ואמר רבא דהא ליתא דע"כ איכא תנא דס"ל דבשמונה שערים היו שומרים וההיא לא אתיא אלא כאבא יוסי בן חנן דמפיש בשערים דאילו תנא דידן שבעה שערים לבד היו שם וצריך לומר דאע"ג די"ג הוו תמני מנייהו לבד הוה בהו שמירה והשאר לא הוה כל עיקר אף אנו נאמר לדידן דשבעה הוה הנך תרי לא הוה בהו שמירה וה"פ התם אלמא איכא תנא דאמר תמניא הוו פירוש שמנה משמרות והיינו למ"ד י"ג שערים השתא נמי דאיכא תנא דאמר שבעה פירוש שערי' איכא תנא נמי דאמ' חמש' הוו פירו' משמרות דתנא בפרקא קמא דמסכ' מדות דסב' שבעה שערים היו איהו גופיה קתני גבי שער בניצוץ וכמין אכסדרה הוא ועליה בנויה על גביו שהכהנים שומרי' למעלן והלויים למטן:

תוכן העניינים

חידושי המהריט על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה