חידושי המהריט על כתובות· רבי יוסף מטראני [המהרי"ט]
חדושי פרקא קמא דכתובות · דף ז.
ר' אמי שרא למבעל בתחלה וכו' והא לא כתיבא כתובה אמר ליה הא תפסיה מטלטלין כתוב במרדכי ומכאן סמך ריב"א זכרונו לברכה דשטר כתובה ראיה בעלמא ואי ארכסא כתובתה אינה אסורה לו דהכא איכא עדי קנין והא דאמרינן אסור לאדם שישהה את אשתו בלא כתובה היינו היכא דליכא עדי קנין ולא הקנה לה וקשה מדאמרינן בפרק אף על פי רבי מאיר אומר כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות ודייק בגמרא כל הפוחת אפילו כתובה ובפרק נערה מייתו וכתבו התוספות דהכי קאמר לא מבעי' היכא דלית לה אלא אפילו אית לה כיון דלא סמכא דעתה הוי בעילת זנות היכא דלית לה כתובה אע"ג דאית לה מתנאי ב"ד לא סמכא דעתה ובשמעתין אין הוכחה דשאני הכא שיש לה על מה שתסמוך במטלטלים והדין שבידה ובהכי סמכא דעתה כדאמרינן בסוף פרק האשה שנפלו התקינו שיהיו מניחין אותה בבית חמיו עשירות עושות אותה קלתות של כסף ושל זהב וסמכה דעתה עלייהו שפיר שלא נגעו בהם היורשים כדכתבו שם התוספות זכרונם לברכה ולא התקינו שיהיו כל נכסיו אחראין אלא מטעם דכשכועס עליה הוא אומר לה טול כתוב' וצאי ואי קשיא והרי שיש לה תפיסה והא הוי כקונה קנין בשבת כך הקשה הר"ן זכרונו לברכה והדר ניחא לה משום מצוה התירו כדאמרינן בפרק הזורק תיזיל איהי ותיחוד ותפתח ותימא דשבות דמצוה נמי אסור כדתנן ביום טוב פרק בתרא אלו הן משום מצוה לא מקדשינן ולא מערבינן ולא מגביהי' תרומה וכולי וההיא דפרק הזורק שאני דאיכא למיחש לעיגונה שלא תסרב דעתו ולא יוכל לגרש אחר כך ונפלה קמי יבם וכן כתב שם התוספות דמ"ה לא תנן בפרקא בתרא דיום טוב אין מגרשין כדקתני בתוספות משום דבש"מ שרי דלא נפיל קמי יבם והכא לא קשיא לי כלל דהתפסת מטלטלים לאו הקנאה היא אלא משכון הם ובתורת אפותיקי וכדין שעבודה על נכסיו כדתנן בפרק אף על פי לא כתב לה כל נכסי אחראין לכתובה חייב מפני שהוא תנאי בית דין והתפסה זו משכון היא ובשבת שרי כמו אותה ששנינו בריש פרק השואל ואם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו כי היכי דלא ניקום בדינא ודיינא והא דאמר רבי יצחק בעלי חוב קונה משכון דוקא משכון שלא בשעת הלואתו הוא: