אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת תענית › דף ל.

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת תענית · דף ל.

דף כו:

תניא אידך כ"ש משום ט"ב אסור לאכול בשר כו' ואסור לרחוץ כו' ופ' הרמב"ן ור"ן ז"ל דבעט"ב אחר חצות אסור מדינא ברחיצה ומטעם זה כ' הפמ"ג בסי' תקנ"א במ"ז ס"ק מ"ז וז"ל וחפיפת הראש בחמין בשבת חזון שהוא עט"ב אחר חצות בצ"ע בזה די"ל כה"ג אסור חפיפת הראש ולכתחלה כה"ג וודאי יעשה קודם חצות ודעבד י"ל אחר חצות שרי עכ"ל יע"ש ובשע"ת ולענ"ד נראה דכיון דטעם הרמב"ן ור"ן ז"ל דאוסרין רחיצה בעט"ב מחצות מדינא הוא יען דרחיצה הוא הנאה דלאחר שעה ונראה כרוחץ לט"ב כמבואר בדבריהם ובב"י ז"ל בסי' תקנ"ג (יעיון תשו' רש"ל ז"ל סי' צ"ב) וא"כ בע"ש שהוא עט"ב דעיקר היתר רחיצת פניו ידיו ורגליו וחפיפת הראש בחמין למאן דרגיל בכל שבת הוא יען שהוא לכבוד שבת א"כ כל עוד שהוא כמוך לערב שרי ביותר יען שמוכח שעושה לכבוד שבת (ולומר דכיון דאית לי' הנאה מזה בשבת לכך אסור לדידן בסי' תקנ"ד דדברים שבצנעה נוהג ז"א כי הלא כל עיקר מצות רחיצה בשבת הוא התענוג והנאה דשבת כמבואר בתשו' רש"ל ז"ל שם ואם תאסור את התענוג והנאה של רחיצה בשבת איך תתיר הרחיצה בע"ש פניו ידיו ורגליו) כמבואר ברמ"א ז"ל בסי' רס"ב. ובפרט דבעיקר הדין קיי"ל דלא כרמב"ן ור"ן ז"ל כמבואר בסי' תקנ"ג בש"ע ולזאת נלע"ד (גם משאר גדולי אחרונים בפסקיהם נ' דלא ס"ל לחלק כהפמ"ג) דהנוהג תמיד לילך בכל ע"ש סמוך לערב מטעם הרמ"א ז"ל שם ואינו משנה מנהגו בע"ש שהוא עט"ב לא הפסיד שכרו ממנהגו הטוב וד' יעזור שבמהרה יתהפך מאבל ליום טוב:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה