אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת תמיד

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת תמיד

מסכת מעילה

פ"א במשנה א'. בפירוש הרא"ש ז"ל בד"ה בא וישב כו' ופר"ח ז"ל דמעלה דרבנן כו' אבל אם הוא מבפנים אין זקוק לצאת והביא ראיה מ"מ סוטה כו' ופריך למימרא וכו' שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו כו' ומאי פריך דוודאי מדאורייתא שרי אבל מדרבנן אסור אלא קשיא ליה דהא על טומאה שאירע בפנים לא גזרו ע"כ לפי כללו של רבינו הט"ז ביו"ד סי' קי"ז סק"א דדבר המפורש בתורה להיתר אין כח ביד חכמים לאסור א"כ אין מקום להוכחת ר"ת ז"ל כי הש"ס שפיר קפריך דכיון דמבורר בתור' אין כח ביד חז"ל לגזור ומדחזי' דר"ת ז"ל עשה הוכח' הרי סתירה לכלל הט"ז ויעוין בחי' לפסחי' נ' יע"ש:

פ"ד במשנה א'. בפי' הרא"ש ז"ל בד"ה קרע הלב והוציא את דמו לפי כשהשה צמא גונחת בשעת השחיטה וממשכת את הדם מבית השחיטה והוא הדם הקרוש הנמצא בלב וה"ל כדם שנשפך ולא נתקבל בכלי ופסול למזבח עכ"ל הרי מבואר כדברי הכנה"ג שהובא בפמ"ג בסי' ע"ב במ"ז סק"א בשם הכנה"ג דבחלל הלב יש שני מיני דמים צלול וקרוש ודם הכנוס הוא צלול ודם הבא מעצמו הוא קרוש יע"ש. ומבואר הוא ברבינו הרא"ש ז"ל כי דם הנמשך בשעת שחיטה הוא דם הקרוש ואין להקשות דלפ"ז לר"ש ורשב"א ז"ל דליכא רק דם הנמשך בשעת שחיטה א"כ לא ימצא רק דם קרוש ולא צלול ולשאר פוסקים ימצא שני מיני דמים צלול וקרוש וא"כ יהיה פלוגתתם במציאות בדבר אשר יכול להתברר אשר זה לא נתן להאמר על רבותינו הקדמונים כי י"ל דרש"י ורשב"א ז"ל ס"ל דשני מיני דמים נמשכו בשעת שחיטה ושפיר פליגי בדבר אשר לא יוכל להתברר אבל בזה כ"ע מודים דאיכא בלב שני מיני דמים:

ובסברא האמורה כי במציאות דיוכל להתברר א"א לומר דפליגי יש ליישב מש"כ המ"י בכלל כ"ז אות א' וז"ל כן איתא בכריתות כ"ב ע"א בשעה שהנשמה יוצאת משריף שריף ופירש"י ז"ל מושך הדם מבית השחיטה בנשימתו תוך הלב עכ"ל. ולפ"ז הי' נראה לכאורה דבשליל שנמצא בבהמה בין חי או מת דניתר בשחיטת אמו דא"צ לקרוע הלב שבתוכו אכן בדברי הרמב"ם פ"י מהמ"א דין ד' מבואר דאף בשליל נמשך הדם לתוכו וצריך קריעה ע"כ וכתב עליו הפמ"ג שם וז"ל מ"ש ראיה מר"ם אינו דלר"ם יש דם ש"ע כנוס בתוך לבו וה"ה שליל משא"כ לרש"י דמושך אלי' בשעת שחיטה וזה ל"ש בשליל עכ"ל ולפענ"ד נראה כוונת המ"י ז"ל דכיון דהעיד לנו עד נאמן הרמב"ם ז"ל דיש דם בלב שליל האם יעשו רש"י ורשב"א ז"ל מיש לאין לומר דליכא דם היאמר כזאת אלא וודאי דגם לרש"י ורשב"א ז"ל נמשך ג"כ הדם ללבו בשעת אפיסת החיים של אמו. וזאת הסברא האמורה לא זו שהיא מנחה שלוחה לאדונינו יעקב אך גם אהבת יהונתן שרינו רצופה בתוכ' להקי' את ראיית הכו"פ שם בסק"ב מכריתות כ"ב דאין בלב הגוף דם כזית ועמד עליו החוו"ד בסק"א ומענה בפיו דלרי"ף ורמב"ם ורא"ש ז"ל דלא אמר רב רק בדם הכנוס בחלל ואפי' בחיים אבל דם שמושך בשעת שחיטה לא הוי רק דם האיברים ואינו בכרת א"כ אין כאן ראיה דרב לא אמר רק לענין כרת אבל לענין איסור דם בעין דגם מה שמושך בשעת שחיט' הוי דם בעין בזה אפשר שיש הרבה יותר מכזית ע"כ יע"ש. ולהאמור לא נפל מראיית רבינו יהונתן ז"ל ארצה אפילו כחוט השערה דכיון דלרש"י ורשב"א ז"ל מוכרח מש"ס דאין בדם הלב יותר מכזית א"כ איך א"ל דלרי"ף ורמב"ם ורא"ש ז"ל יש יותר מכזית דא"כ יסתעף מזה דפלוגתת' במציאות הוא וזה לא ניתן להאמר על גדולי הראשונים כאלה וראייתו קמה וגם נצבה. גם הפמ"ג שם בש"ד שם ס"ק י"ט הביא דבריו ומדשתק ש"מ דאודי אודי ליה ומ"מ צ"ע לדינא:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה