חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת שבת · דף כד:
רבא אמר (כתיב) אמר ק' הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשיריו לבדו ולא מילה שלב"ז דאתיא בק"ו יעוין בפיר"ח ז"ל פירושו הנעים ותראה כי לפירושו מיושב קושית התוס' ורמב"ן ז"ל. ובחי' הרשב"א ז"ל הובא פי' זה בשם רב שרירא גאון ז"ל ובדברי רב נסים גאון ז"ל ראיתי שפי' וז"ל ושמעתי בה פי' אחר בפנים אחרות והכין איתמר לבדו ולא מילה שלב"ז הבאה מק"ו. הראה כי המילה שלב"ז ביו"ט הייתי סבור שהוא מותרת מק"ו והי' לי לומר דמה עשיית אוכל נפש שהוא רשות כגון שחיטה ובישול ואפי' פטרי' רחמנא עשייתו ביו"ט משלב"ז שהוא מצוה לא כש"כ שתעשה ביו"ט לפיכך הוצרך לבדו להודיענו כי אוכל נפש לבדו מותר לעשות ביו"ט ולא משלב"ז. ונדחה מה שהייתי סבור מק"ו בזה המיעוט שמיעט בו הכתוב דהיינו לבדו ולולי הוא הי' עולה על דעתינו כי מילה שלב"ז ביו"ט מותרת מק"ו עכ"ל ובחי' הרמב"ן ז"ל שם כ' ששמע פ' זה בשם ר"נ ז"ל במגלת סתרים. ועוד פי' אחר וכ' ע"ז וז"ל ואלו ב' הפירושים תשובה אחת להן שאם שחיטה ובישול דוחין יו"ט מפני שהוא צרכו של יום ושמחתו בכך וא"א לשהות תדמנו משלב"ז שאין ליום עסק בה ואפשר לשהות עוד למחר ע"כ וגם בת"י על הגליון כ' וז"ל ור"ח עשה ק"ו מאוכל נפש שלא נכרתו עלי' י"ג בייתות. ואיכא למיפרך מה לאוכל נפש שכן מצוה עוברת ע"כ (וט"ס ור"ח וצ"ל ור"נ) ולדעתי העני' נראה בישוב דברי רבינו נסים גאון ז"ל דיען דקיי"ל דהתורה התירה לאפות ולשחוט ולבשל אם שיכול לעשות מעיו"ט ויקיים מצוות עונג יו"ט אך כיון דטוב יותר אם עושה ביו"ט שרי אם כי זה נמעט מקרי רשות כיון שבלא"ה יכול לקיים עונג ובפרט שמה"ת שרי גם באפשר לעשותו מעיו"ט ואין שום הפסד בזה כמבואר בב"י בשם הרמב"ם ז"ל ושאל פוסקים בסי' תצ"ה (יע"ש פמ"ג בא"א סק"ד) וא"כ אי לאו הקרא דהוא לבדו הו"א מסברא כיון דבאוכל נפש בגוונא דהוי רשות מ"מ שרי ק"ו מצו' חמורה כזו מ"ע דמילה דדחי יו"ט גם שלב"ז (יעוין מג"א סי' תקס"ח סק"י דגם בעבר זמנה כל שעתא ושעתא זמנה הוא דאסור לעמוד ערל יע"ש) ולזאת אצטרך לבדו למעוטי דדווקא מה שצריך קצת אוכל נפש ולעונג יו"ט אישתרי לגמרי משא"כ משלב"ז וא"ש פי' ר"נ גאון ז"ל: