אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת קידושין › דף עג.

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת קידושין · דף עג.

דף סח:

גמ'. אמר רבא דבר תורה שתוקי כשר מ"ט רוב כשרים כו' והתורה אמרה לא יבוא ממזר. ממזר וודאי הוא דלא יבוא הא ממזר ספק יבוא כו' ומ"ט אמרו שתוקי פסול גזירה שמא ישא אחותו כו' אלא מעלה עשו ביוחסין ע"כ והקשו העולם לדעת הסוברים דס' מה"ת לקולא וראייתם מהא דהתירה התורה ס' ממזר ה"נ בכל הספיקות (יעוין כ"מ פ"ט מהט"מ ה' י"ב ובחידושי הרשב"א ז"ל כאן) א"כ מאי קשיא להו להש"ס ממ"ט שתוקי פסול בשלמא לדעת הסוברים דבכ"מ ספק מה"ת לחומרא אך בס' ממזר גזה"כ הוא שפיר פריך רבא מ"ט שתוקי פסול אבל לדעת הסוברים דס' ממזר שרי מפני דס' מה"ת לקולא א"כ עכ"פ מדרבנן לחומרא ככל הספיקות וי"ל עפמש"כ הכפות תמרים בסופו בקונט' דלנוסחא ישינה שהובא בכ"מ שם דבס' כרת גם לרמב"ם מה"ת לחומרא דאל"כ אשם תלוי איך משכחת לי' עכצ"ל דהרמב"ם ז"ל פ' כרבה בר אבוה ביבמות קי"ט דיש לחלק בין איסור לאו לאיסור כרת ולא כרבא דס"ל מה לי איסור לאו מה לי איסור כרת יע"ש ולפ"ז רבא דס"ל מה לי איסור לאו מה לי איסור כרת עכצ"ל דס"ל ס' מה"ת לחומרא כי אל"כ אשם תלוי איך משכחת לה וכמובן ולזאת שפיר שאל רבא לשיטתו מאי טעם שתוקי פסול אבל הרמב"ם ז"ל והעומדים בשיטתו דפ' כר"נ ורבה בר אבוה שפיר יש מקום ליישב הקושיא דטעם הפסול בשתוקי הוא ככל הספיקות דמדרבנן אסורים וכאמור:

ולהחולקים על הנוסחא הישינה (שהמה רובם ככולם וגם בדברי הכ"ת איכא לעיונא. כי לענ"ד אם מה"ת אמרי' לחלק בין איסור כרת לשאר איסורים לענין ספיקא לא שייך זה בפלוגתא דמה לי איסור לאו מה לי איסור כרת כי זה לא נאמר רק בתקנת חכמים. וצ"ע בדבריהם הקדושים ויעוין בחי' לעיל שבת מ"ד) י"ל לשיטתם דמחלקים בין אתחזק איסורא ללא אתחזק כי באתחזק גם הרמב"ם ז"ל מודה דס' מה"ת לחומרא ולזאת פסק בפ"ח מה' שגגות דאינו חייב אשם תלוי רק באיקבע איסורא כגון באכל חתיכה אחת משתי חתיכות א' של חלב וא' של שומן יע"ש ולפ"ז העלו דרב אסי דס"ל בכריתות י"ז חתיכה אחת שנינו ס"ל ס' מה"ת לחומרא ולכך חייב אשם תלוי גם בלא אתחזק וא"כ גם ר"מ דס"ל שם בד' י"ח דלא בעי' איקבע איסורא ס"ל ס' מה"ת לחומרא וכיון דלעיל אמר רב יהודא אמר שמואל דמתני' אתיא כר"מ. ולזאת רבא דקאי על מתני' שפיר שאל מ"ט שתוקי פסול ואיצטרך לטעמא דמעלה עשו ביוחסין כי לר"מ בכל הס' ס' מה"ת לחומרא. וכנ"ל אולם הרמב"ם ז"ל לשיטתו דפ' כחייא בר רב דבעי' איקבע איסורא לגבי אשם תלוי שפיר פסק דספק מה"ת לקולא וכאמור.

ואי קשיא לך דהרי חזי' לרמב"ם ז"ל בפט"ו מהא"ב ה' כ"א שכ' טעם זה דמעלה עשו ביוחסין ולהאמור לשיטתו ל"צ טעם זה. כבר כ' הלח"מ בפ"א מה' נזירות ה' י"ג דדרך הרמב"ם ז"ל ליתן הטעם שהכל מודים בו אע"פ דלפי הלכה א"צ לטעם זה (יעוין לח"מ בפ"ג מה' חנוכה ה' ה' מה שתמה על טעם הרמב"ם ז"ל ולא הספיק לו ישובו דה' נזירות. יש לחלק כי בהלכות חנוכה כ' הטעם דהוא היפוך הלכה וכמבואר להמעיין שם בלח"מ יע"ש) יע"ש. ה"נ י"ל כאן וק"ל:

ולהאמור דר"מ ס"ל ס' מה"ת לחומרא יש ליישב גם קושית המל"מ בפי"ח מהא"ב ה' א' עמש"כ הרמב"ם ז"ל שם דשבוי' אינו אסור אלא מדרבנן דא"כ מה יענה להסוגיא דלעיל ס"ד ע"ב במתני' קדשתי את בתי כו' יע"ש תוכן קושיתו (דמבואר שם דעיקר קושיתו סובב רק למ"ד ספק מה"ת לקולא דאל"כ לא הי' מייחס הקושיא לרמב"ם ז"ל. אולם צ"ע כי גם למ"ד ס' מה"ת לחומרא. מ"מ אינו לוקה על הספק. ויש מקום לקושיתו יע"ש) ולהנ"ל א"ש כי סתם מתני' ר"מ הוא דס"ל ספק מה"ת לחומרא וגם למאי דקאמר הש"ס דמתני' אתי כר"ע הלא נראה בכריתות כ"ב דגם ר"מ לא בעי איקבע איסורא וכמש"כ התוס' בנדה ט"ד ע"א בד"ה לא שהתה יע"ש. ובמל"מ שם ותבין כי קצרתי יען שהוא רק לפלפולא. וגם המל"מ שם מראה פנים דגם למ"ד ס' מה"ת לחומרא מ"מ שבוי' אינו אלא רק מדרבנן וא"כ אין מקום לישוב זה וכמובן:

וראיתי בחי' הרשב"א ז"ל כאן שהקשה על הרמב"ם ז"ל וז"ל. ועוד מדבעי' בפ"ק דחולין רובא וחזקה דאורייתא מנלן ואתינין למפשט מפסח ומעגלה ערופה ושעיר המשתלח ושחיטה ואם איתא למה לן לרובא וחזקה הא כל ספק דאורייתא מותר (יעוין ר"ן ז"ל בשלהי פ"ק דמכילתן) עכ"ל ודקדק הראש יוסף בחולין שם י"א דאמאי לא הוכיח הרשב"א ז"ל גם מר"א דיליף מראש של עולה והוא קדים לשאר אמוראים בש"ס שם יע"ש וי"ל עפ"י דרך הפלפול עפמש"כ המ"מ בפ"ג מהא"ב ה' ב' וז"ל אלא שמצאתי בירושלמי פ' הי' מביא סוטה קטנה אין אתה יכול דאמר ר' זעירא ר' יוסא בשם ר' יוחנן קטנה שזינתה אין לה רצון ליאסר על בעלה ע"כ שם ומעתה צריכין אנו ראי' גמורה לדברי רבינו ובקשתי' ולא מצאתי' עכ"ל פי' דלפ"ז דר"י ס"ל פיתוי קטנה אונס הוא א"כ גם ר' אלעזר בן פדת דהי' תלמידו ס"ל כוותי' מסתמא (יעוין שבת קכ"ח וביצה מ') ודחיקא לומר דר"א בסוגיא דפ"פ כתובות ט' חולק על רבו ר"י וא"כ שוב אין ראי' לפסק הרמב"ם ז"ל וזה שסיים ומעתה צריכין אנו ראי' גמורה כו' ופי' הפשוט הוא דכיון דמבואר בירושלמי להיפוך צריכין ראי' גמורה מבבלי נגד הירושלמי. ומכתובות אין ראי' גמורה כי י"ל כתי' התוס') ולפ"ז דר"א ס"ל כר"י פיתוי קטנה אונס הוא. א"כ עכצ"ל כתי' התוס' דלכך לא נחשב לס"ס שמא בעודה קטנה ואת"ל בגדלותה שמא באונס יען דשם אונס חד הוא והוי ס"ס משם אחד וכמבואר בתוס' שם. וביאר הכו"פ בבית הספק דברי התוס' דלא הוי ס"ס המתהפך כי א"א להפך ולומר ס' באונס ס' ברצון ואת"ל ברצון ס' כשהיא קטנה כי בקטנה א"א להיות ברצון יע"ש ומבואר עוד שם דלרמב"ם ז"ל דס' מה"ת לקולא לא בעי' ס"ס המתהפך כי בחד ספק נדחה איסור דאורייתא ומדרבנן באידך ספק הוא לקולא יע"ש ולפ"ז ר"א דס"ל דבעי' ס"ס המתהפך עכצ"ל דס"ל ס' מה"ת לחומרא ולזאת לא פריך הרשב"א ז"ל מר"א כי בלא"ה מוכח שיטתו דס"ל מה"ת לחומרא. אך מאידך אמוראי וא"ש ע"ד הפלפול:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה