חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת קידושין · דף נב.
תוס' ד"ה והוא. וא"ת מאי אתא ר' יוחנן לאשמעי' בהא דאמרי' דאינו יכול להקדיש פשיטא דהא אמרינן בכמה משניות וברייתות דגזל אינה נקנה אלא ביאוש כגון ההוא דאלו מציאות כו' וא"ת לרב נמי דקאמר לעיל דקידוש בגזל אינה מקודשת מאי אתא לאשמעי' הא מכח משנה שלימה הוא דהיכי דלא נתייאשו הבעלים אינו שלו כו' ע"כ והקשה הפ"י ז"ל דאמאי מייתי התוס' מאלו מציאות דליכא שום שינוי רשות ורב ור"י קמ"ל דאע"ג דאיכא שינוי רשות שקידוש בהם אשה או שהקדישו לשמים אפ"ה לא מהני עכת"ק יע"ש שהניח בצ"ע גדול. ולדעתי העני' נראה די"ל דהנה בב"ק ע"ו ע"א אמרי' תמן ודקשיא לך מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים מכרו להדיוט מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דשמעון מכרו לשמי' מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן ע"כ ופי' שם הרמב"ן ז"ל במלחמות בפ' הגוזל בתרא דטעם זה אינו רק דלא הוי שינוי רשות אבל שינוי השם הווי דמעיקרא חולין והשתא הקדש יע"ש דמבואר דאין חילוק בין קדשי בדק הבית לקדשי מזבח (יעוין רמב"ם ז"ל פ"ב מה' גניבה ה' ו' ובמ"מ שם) דגם קדשי בדק הבית לא הוי שינוי רשות רק שינוי השם והנה הרמב"ן ז"ל שם בריש הפרק ד"ה ומש"כ כ' וז"ל ויתכן שנאמר דכי אמרי' שינוי השם בלחוד קונה היכי דהוי שינוי השם מחמת מעשה כגון עוצבא ומריש אם אינו חוזר לבריאתו אבל מי שיקרא שם מעצמו לגזלה שבידו אין זה שינוי השם שאין אדם קורא שם לדבר שאינו שלו וכ"ז שלא נתייאשו הבעלי' הרי הוא כמי שתרם גרנו שלא של בעה"ב ברשות ואין זה שם כלל כו' עכ"ל סרי מבואר דבלא נתייאשו הבעלים לא הוי שינוי השם כלל ולזאת הקשו התוס' על ר"י דמאי אשמעי' דבגזל ולא נתייאשו הבעלים דשניהם אינם יכולים להקדיש דהלא פשיטא דאינו נקנה בלא יאוש ושינוי רשות ליכא כאן כדאמרי' בב"ק שם מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן וגם שינוי השם לא הוי כי בלא יאוש ליכא שינוי השם וכמש"כ הרמב"ן ז"ל. וגם על רב שפיר הקשו דא"א לומר דעיקר הרבותא דגם אם קידוש אשה דאיכא שינוי רשות מ"מ אינו קונה בלא יאוש דא"כ אין אין כאן ראי' ממתני' מדקתני שלהם היתה ושל שביעית היתה דטעמא דשביעית הפקר הוא הא של שאר שני שבוע לא ומוכח דאם קידוש בגזל אינו מקודשת דהלא י"ל דדוקא במתני' דמיירי בגזל דידה אינו מקודשת מפני דליכא שינוי רשות אבל בגזל דאחריני נימי דמקודשת מפני דאיכא שינוי רשות ועכצ"ל דרב לא בא לאשמעי' דשינוי רשות בלחוד אין קונה דזה לא מוכח ממתני' רק דאתי לאשמעי' שאינו קונה בלא יאוש. ואי קשיא דא"כ איך הוכיח רב ממתני' דגם בגזל לאחרים אינו מקודשת הלא י"ל כיון דאיכא שינוי רשות קונה ומקודשת י"ל עפמש"כ הר"ן ז"ל הטעם דלזאת מתקדשת בגזל דאחרי' לאחר יאוש אע"ג דיאוש כדי לא קנה אפ"ה כיון דהיא קונה על ידו דהוי לי' יאוש בידא דידי' ושינוי רשות ביד' דיד' לזאת מקודשת יע"ש. וכן הוא גם כוונת המ"מ בפ"ה מה"א ה"ז שכיון שהיא קנ' את המעות גם הוא קנ' אותו (יעוין ב"י סי' כ"ח ובח"מ וב"ש שם) פירוש יען שהוא קונה על ידו שהי' יאוש בידו לכך גם הוא קנה ולשניהם חלק כחלק בהקנין (יעוין מל"מ שם בה"א) וזבל"ז לא גמר הקנין כי יאוש בלחודא. וגם שינוי רשות בלחודא אינו קונה וכיון שהוא גרם הקנין לזאת מקודשת וכמש"כ הר"ן ז"ל ולפ"ז בליכא יאוש רק שינוי רשות בלחודא פשיטא דאינה מקודשת כיון שעל ידו לא בא שום קנין אך על ידה שהי' שינוי רשות ועכצ"ל דעיקר אתי רב לאשמעי' דבלא יאוש אינו קונה ולזאת שפיר הקשו התוס' דהלא זה מוכח מכמה משניות וא"ש בעזהש"י: