אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת פסחים › דף קטו:

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת פסחים · דף קטו:

דף קיג:

גמ' אמר רבא בלע מצה יצא כו' כרכן בסיב ובלען אף ידי מצה נמי לא יצא ע"כ ופי' רשב"ם וז"ל כילן שניהם יחד בסיב הגדל סביב הדקל לא יצא שהרי לא הי' ממש בפיו לא זה ולא זה וכזורק אבן לחמת דמי ע"כ וכ' הפמ"ג בסי' תע"ה בא"א סקי"א שמדברי הרשב"ם ז"ל משמע שדוקא יען דהוי כזורק אבן לחמת לא יצא הא בלא"ה יצא אם שהוי שלא כדה"נ והניח בצ"ע יע"ש והנו"ב במהד"ק חא"ח סי' ל"ה כ' בשם הת"ח בחולין ק"כ דיוצא מ"ע דאכילת מצה גם בשלא כדה"נ יע"ש. אמנם המל"מ בפ"ה מה' יסודה"ת נסתפק בזה ודעתו נוטה דאינו יוצא אך שלא מצא ראי' לזה יע"ש והשעה"מ שם הביא ג' ראיות דאינו יוצא האחד ממש"כ התוס' בר"ה י"ג וקידושין ל"ח בשם הירושלמי להקשות על הא דאמרי' ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח דמעיקרא לא אכלו מפני איסור חדש הלא בדין הוא דיבוא עשה וידחה ל"ת דחדש. הלא בלא"ה הי' יכולין לקיים את שניהם דיאכלו שלא כדה"נ דאיסור חדש ליכא ומ"ע מקיים ועכצ"ל דמאי דכתיב ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח דלאח"כ אכלו כדה"נ וא"כ ליכא מקום לקושית הירושלמי ומדהקשה מוכח דשלא כדה"נ גם מ"ע לא קיים. וכן מוכח מקושית הש"ס בזבחים צ"ז ניתי עשה דאכילת קדשים וידחה ל"ת דפסולה ואם איתא דמ"ע קיים גם בשלא כדה"נ הלא יכול לקיים שניהם יע"ש וי"ל לענ"ד ע"פ מה דאמרי' בסוכה ז' מגו דהוי דופן לגבי סוכה הוי דופן לגבי שבת ובחולין ס"ט מגו דהוי מחיצה לגבי קדשים הוי נמי מחיצה לגבי דההיא (אם כי הש"ס דחה שם ההיא הוא רק מפני דמחיצת עובר אמו היא) יע"ש ולפ"ז ה"נ י"ל דאם דבכ"מ שלכדה"נ ליכא איסור תורה להתוס' וצבא רב מן הקדמונים כמבואר שם במל"מ. מ"מ אם אכל מצה שלא כדה"נ כיון דכתיב בקרא תאכלו מצות ואמרי' דגם שלכדה"נ נחשב לאכילה ויוצא המ"ע אמרי' מגו דהוי אכילה לגבי מצה הוי נמי אכילה לגבי איסור ואסור מה"ת וליכא ראי' מהירושלמי וכמובן. ואדרבה יש לעשות קצת סמוכין להיפוך מהירושלמי ע"פ מה דנודע קושית הגאון הר"י ז"ל כפי מה דאמרי' בתמורה ט"ז דשלשת אלפי הלכות מישראל נשתכח בימי אבלו של משה רבינו וחד מינייהו שיעורין כמבואר ביומא פ' ע"א. א"כ אין מקום לקושית הירושלמי כי אם יאכלו רק זית אחד דלמא השיעור שני זתים ועובר על איסור תורה ואינו מקיים מ"ע ואם יאכלו שר זתים דלמא השיעור רק זית אחד ויאכלו זית השני באיסור. ועוד הקשו האחרונים דלר' יוחנן (דהוא מרא דירושלמי) דאזיל בתר הנאת גרון ובגרונו עובר על האיסור כמבואר בשלהי בה"נ והעשה אינו מקיים רק במעיו (יעוין מחצית השקל בסי' תע"ה) א"כ לא הוי בעדנא דמיעקר לאו מקיים עשה. ולהאמור יש ליישב ולומר כי קושית הירושלמי הי' דהי' יכולים לאכול מצה שלא כדה"נ ויאכלו שפיר שני זיתים. וממ"נ אם השיעור ב' זיתים דוחה העשה הל"ת ואי רק זית א"כ בזית השני אינו מקיים מצוה כלל ולא הוי אכילה לגבי מצה ושוב לא הוי אכילה לגבי איסור חדש יען שלא הוי כדה"נ וליכא איסור תורה ואי דאסור מדרבנן כיון דספיקא הוי ספק דרבנן לקולא (ובפרט למש"כ המל"מ שם בשם התוס' דמכילתן וקידושין דבשלכדה"נ ליכא איסור כלל יע"ש) וגם הוי בעדנא ממש כי באמת ליכא איסור חדש כיון שהוא שלכדה"נ אך דמגו דהוי אכילה לגבי מצה הוי אכילה לאיסור חדש. וא"כ איסור חדש אינו חל רק בעידנא ממש דמקיים המ"ע ויכול העשה לדחות הלאו דחדש וא"ש ולפ"ז יהי' ראי' מהירושלמי דיוצא בשלכדה"נ וכאמור. אמנם האמת הוא כי זה רחוק להעמיס זאת בכוונת קושית הירושלמי ולהכריח זאת מכח קושיות אלו. ז"א כי לקושית הר"י ז"ל י"ל בפשיטות ע"פ מה דאמרי' ביומא שם. אמר ר' יוחנן שיעורין הלמ"מ תניא נמי הכי שיעורין הלמ"מ אחרים אומרים בית דינו של יעב"ץ תקנום והכתיב אלא המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה אלא שכחום וחזרו ויסדן ע"כ הרי מבואר דלת"ק לא שכחום כלל דאל"כ במאי פליגי כיון דשניהם ס"ל דהם הלמ"מ. וגם ר"י ס"ל כת"ק וא"כ י"ל שגם ר' יונה שהקשה קושית הירושלמי ס"ל כן ולק"מ וגם קושית האחרונים לשיטת הרנב"ר ז"ל (בנ"י פ"ב דב"מ) דמכשירי מצוה הוי בעדנא לק"מ. וגם לרבינו יהוסף הלוי ז"ל יש ליישב בקל ואכ"מ להאריך עכ"פ אם דאין להביא ראי' מהירושלמי דיוצא בשלכדה"נ אבל גם כהשעה"מ להוכיח דאינו יוצא יש לדחות ע"פ האמור. ונדחית גם הראי' מזבחים כי י"ל מגו דהוי אכילה לגבי מ"ע דאכילת קדשים הוי אכילה לפסולה. וגם הראי' של ספר הורה גבר שהובא בספר הקובץ ברמב"ם ז"ל שם ליתא לפ"ז (גם בראי' הראשונה של השעה"מ שם ובראית המחנה לוי שהובא בספר הקובץ שם יש לשדות נרגא בסברא זו. אם דבשבועה האיסור מדעתו ולא אסר ע"ע רק כדה"נ יעוין במל"מ בפ"ד מה' שבועות במש"כ ליישב דברי הרא"ם ז"ל ולענין ח"ש אי אסור מה"ת והבן) יע"ש ושפיר כ' המל"מ שלא מצא בפירוש דבר זה. אמנם לדינא (גם סברא זאת דמגו צ"ע ושקידה בש"ס ופוסקים) הסכימו המל"מ ושעה"מ ונו"ב והורה גבר ומחנה לוי ונחפה בכסף הובא בברכ"י סי' תע"ה (וכ' שם שיש ליישב גם דברי הרשב"ם ז"ל יע"ש) דאינו יוצא בשלא כדה"נ. וראיתי שכן מבואר גם ברבינו הקדמון הר"ן ז"ל שכ' וז"ל כרכן בסיב ובלען אף ידי מצה לא יצא שאין דרך אכיל' בכך ע"כ הרי דכ' להדיא דשלא כדרך אכילה לא יצא והכי נקטינין להלכה ולמעשה בס"ד:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה