חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת פסחים · דף צ:
תוס' ד"ה שחל וא"ת למה אמרו להם לדחות לפ"ש יטבלו בו ביום וישחטו עליהם וי"ל דשמא כן עשו ובשעה ששאלו לא טבלו עדיין ואמר להו משה אם לא תטבלו היום תדחו לפ"ש ע"כ אבל לפ"ז אינו מובן מה שאמרו למה נגרע לבלתי הקרב קרבן ד' במועדו בתוך בני ישראל הלא היו יכולים לטבול ולעשות הפסח ובאמת הראב"ד ז"ל שס"ל כשיטת התוס' ששוחטין וזורקין על טבול יום גם על טומאה שהנזיר מגלח עליו מפרש הקרא באופן אחר כמבואר בפ"ו מהק"פ ה' ב' יע"ש בכ"מ ובמל"מ. אבל לפי' התוס' קשיא אם כי יש לדחוק ולומר דהם היו חרדים למצות ד' והי' התחלת הזמן הקרבה ורצו לקיים זריזין מקדימין למצות וזה פי' הקרא למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן ד' במועדו דייקא בזמנו המובחר שמצוה להקדימו ובזה יש לפרש דברי הספרי זוטא בילקוט בהעלותך וז"ל ויאמרו האנשים ההמה אליו מגיד שהי' ב"א כשרים צדיקים וחרידים על המצות רבי אומר א"צ הרי הוא אומר למה נגרע לבלתי הקרב נשמע שהי' חרדים על המצות ע"כ הביאו העטרת חכמים בחי' למכילתן ודקדק דאין כ"כ הכרע לילפותא דרבי וגם במאי פליגי יע"ש ולהאמור א"ש כי הת"ק י"ל דס"ל דנדחו לפ"ש או שלא הי' יכולין לטבול או כשיטת הרמב"ם ז"ל שאין שוחטין וזורקין על טבול יום שהנזיר מגלח עליו ולכך הוכרח להוכיח מתיבת אנשים שהיו אנשים כשרים וכו' אבל רבי י"ל דס"ל כרב (ובפרט שמסתמא לא פליג רב על רבי רבו) דשוחטין וזורקין על טבול יום של מת ועל טומאת שרץ וע"כ דס"ל כר' יצחק וכדמסקי' בסוגיא ושפיר מוכח מלמה מרע שהי' חרדים למצות ד' וכדאמרן אבל דחיקא לי טובא להוציא פי' הקרא מפשוטו. ולזאת נלע"ד די"ל שבזמן שבאו להקריב הפסח אמר להם משה רבינו שאסורים מפני שטמאים הם ואף שיטבלו מ"מ עדיין טבולי יום המה ואיכא סברא לומר דאסור כאשר באמת כן הוא שיטת הרמב"ם ז"ל ואם שקליש טומאתי' מ"מ עדיין לא ידע משה רבינו מחילוק זה ולכך שפי אמרו למה נגרע וגו' אך אחר שהשיב הש"י למשה רבינו איש איש כי יהי' טמא דמשמע טמא גמור לאפוקי טבול יום דקליש טומאתי' וכמש"כ התוס' בדיבור הקדום אז השיב להם משה רבינו שיען שעדיין לא טבלו לכך אסורים להקריב הפסח אבל י"ל שהם טבלו ועשו הפסח בתוך בני ישראל וכמש"כ התוס' וא"ש: