חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת פסחים · דף פב.
תנן התם ראש המעמיד הי' מעמיד את הטמאין על שער המזרח מ"ט אמר רב יוסף כדי לביישן רבא אמר מפני החשד מאי בינייהו איכא בינייהו מפנקי א"נ דקא גדיל שישורא ע"כ והרמב"ם ז"ל בפ"ו מה' תמידין ה' ה' כ' וז"ל וראש המעמיד כשהי' שומע את קולה הי' מעמיד את הטמאים על שאר המזרח מפני החשד שידעו הכל שעדיין לא הביאו כפרתן ע"כ ותמה שם הלח"מ דאמאי השמיט הרמב"ם ז"ל דין היוצא אליבא דרבא דמפוקי וקא גדול שישורא לא הי' מעמידין ואנן חזי' דלא כן דרכו בקודש דבפ"ד מה' ק"פ ה' ג' דפ' כרבא בטעמו דאין שורפין מעצי עצמן לפני הבירה מפני החשד כ' גם הדין היוצא ממנו דבקש וקנים יכולין לשרוף משל עצמן ולזאת הוכרח להפך פי' הסוגיא מפירש"י ז"ל יע"ש אמנם האמת הוא דגירסת הרמב"ם ז"ל הי' כגירסת הר"ח ז"ל שהי' מרבותיו שכ' וז"ל תנן התם כו' ר"י אמר כדי לביישן רבא אמר מפני החשד שלא יחשדום כי לעבוד עבודה נכנסו והם טמאים ע"כ ובפלוגתא דאין שורפין גרס כגירסתינו. וכאן לא הביא המאי בינייהו הרי דלא הי' בגירסתו. וגם לפירושו דמפני החשד מוכח שאין מקום לנפקותא דא כי גם במפוקי וקא גדול שישורא איכא חשדא זו (ולזאת הגירסא צריכין לביא גם לפי' התי"ט שפי' בפ"ה דתמיד החשדא שלא יחשדום שאינו נכנס במקדש יען שח"ו אינו נכבד בעיניו וכמובן) ונתבאר דברי הרמב"ם ז"ל בדרך האמת בס"ד: