אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת פסחים › דף עח:

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת פסחים · דף עח:

דף עז.

תוס' ד"ה לימא תימה כו'. ועוד היכי תיסק אדעתין למימר השתא דיש מחשבת אוכלין בזריקה הא פשוט בכולי גמ' דאין מחשבת אוכלין בזריקה כדמוכח בזבחים כ"ו ונראה דלגירסת רש"י ז"ל דנראה מדבריו בד"ה פסח עצמו (יעוין בהגהות רש"ש ז"ל) שגורס לזרוק כגירסת הריב"א ז"ל לק"מ כי הא גופא קמ"ל דגם אם חישב בשעת שחיטה לזרוק דמיו שלא לאוכליו הוי בכלל אין מחשבת אוכלין בזריקה (וכחילוק הריב"א ז"ל לעיל ס"א ע"א ד"ה שחטו או כחילוק הרמב"ם ז"ל בפ"ב מה' ק"פ שמחלק בין ערלים לאינו אוכלין וכמש"כ הלח"מ שם) ומהא דאין מחשבת אוכלין בזריקה הוי אמינא דוקא אם חישב בשעת זריקה לא איכפת לן אבל אם חישב בשעת שחיטה לזרוק שלא לאוכליו הוי מחשבת פסול בשחיטה קמ"ל דגם זה נחשב למחשבת אוכלין בזריקה דכשר אבל הר"י ז"ל אזיל בכאן לשיטתו שכ' לעיל בד' ס"א לגרוס וזרקו ולזאת הוכרח לפרש פירוש אחר בפשט הסוגיא והוא פשוט:

ולכאורה טעמא בעי במאי דקס"ד דש"ס דהברייתא אתיא כר"נ ואסור באכילה ומ"מ כשר לזרוק ואדם יוצא בי' ידי חובתו בפסח דממ"נ אם נחשב למחשבת פסול גם לזרוק יפסול. ואם לא גם באכילה ישתרי. ויד"נ הרב הג' מו"ה שבתי נ"י אמר לי כי י"ל לשיטת הריב"א ז"ל דכיון דלא חשב רק לזרוק ולהאכיל שלא לאוכליו ולא שיתכפרו שאינם אוכלים ולכך שפסול המחשבה לא הוי רק באכילה שחשב שיאכיל אותו לאינו אוכלין ולזאת אסור לאכול משא"כ לזרוק שבא לכפר ובכפרה לא הי' שום מחשבת פסול ולזאת מותר לזרוק גם לכתחלה וא"ש והיא סברה ישרה. עכ"ד ולפ"ז א"ש כי רש"י ורמב"ם ז"ל י"ל דס"ל כשיטת הריב"א ז"ל (אם כי הרמב"ם ז"ל לא הביא הדין שיוצא מפי' הריב"א ז"ל הלא נודע דרכו בקודש דלא העתיק רק דינא המבואר בש"כ. וכמו שמפרש הריב"א ז"ל בש"ם ע"מ שיתכפרו בו ערלים שהוי דוקא משא"כ להאכיל כן יש לפרש בלשון הרמב"ם ז"ל) ולק"מ לגירסתם דגרסי לזרוק ולר"י ז"ל דחולק על הריב"א ז"ל הלא הוא גרס זרקו. ולא קשה כלל כי י"ל דלכתחלה הוי מחשבת פסול גם לזריקה משא"כ בדעבד אבל לאכול אסור דהו' כלכתחלה וא"ש:

אמנם הא תמוה לי דברי הרמב"ם ז"ל שכ' בה' ק"פ שם וז"ל שחטו לאוכליו לזרוק דמיו שלא לאוכליו הפסח כשר ואין אדם יוצא בו ידי חובתו לפי שאין מחשבת אוכלין בזריקה עכ"ל הלא בסוגיא דידן גרסינין דאדם יוצא בו ידי חובתו בפסח ומוכרח גירסא זו לפרש הסוגיא כמבואר להמעיין ואיך כ' הרמב"ם ז"ל דאין אדם יוצא ידי חובתו בפסח היפך הסוגיא. ובה תמוה דכיון דאינו יוצא בו למה שרי לזרוק ומה אנו צריכין להזריקה כיון דקיי"ל כרבנן דאכילת פסחים מעכבא וכיון שאינו יוכל לאכול מה טובא של זריקה זו ואין בידי לומר רק דש"ס הוא שנפל בספרי הרמב"ם ז"ל וצ"ל ואדם יוצא בו וכו'. אבל חפשתי בכמה ספרי הרמב"ם ז"ל ישינים גם חדשים. ואין אדם וכו' כתוב בכולם. וקשה לשבש כל ספרי הרמב"ם ז"ל וכעת אנכי העני בדעת לא זכיתי ליישב פסק הרמב"ם השי"ת יזכני לכוון האמת:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה