חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת פסחים · דף כט:
גמ' ר"א אמר דכ"ע אין פודין כו' והכא בפלוגתא דריה"ג ורבנן קמפליגי מאן דאמר מעל כריה"ג כו' וכ' התוס' בד"ה ר"א וז"ל ומכאן מוכיח ר"י שהמשהה חמץ בפסח ודעתו לבערו אינו עובר וכו' אלא וודאי לא עבר וטעמא משום דלא יראה ניתק לעשה ולכך אינו עובר כשמבערו לבסוף ע"כ והקשו האחרונים מסוגיא זו על שיטת הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' חו"מ ה' ג' דלוקה על לאו דב"י וב"י ולא הוי נל"ע וכבר האריכו בזה למעניתם ולדעתי העני' נראה עפמש"כ השאג"א בסי' פ"ב בטעם פסק הרמב"ם ז"ל דלוקה יען דהוי לאו שקדמו עשה כי העשה הוא מחצות והלאו מבלילה וכמש"כ הראב"ד ז"ל שם בפ"ג (יע"ש במ"מ ובמג"א סי' תמ"ג ולזאת לא הוי נל"ע יע"ש ובשעה"מ בה' חו"מ שם. והנה ביומא ל"ו ע"ב מבואר לפי אוקמתא דר' ירמיהו דריה"ג ס"ל דעל לאו דנבלה אינו לוקה עליו אם שא"א לקיים העשה דלגר אשר בשערך תתננה רק קודם עקירת הלאו מ"מ יען דכתיב בתרי' דלאו הוי נל"ע יע"ש בפירש"י ותוס' ז"ל ולפ"ז נלע"ד דס"ל לריה"ג דגם על לאו שקדמו עשה אינו לוקה והוי נל"ע כי הלא מבואר בפירש"י ז"ל במכות י"ד ע"ב הטעם דלא הוי נל"ע רק היכי דא"א לקיים העשה רק אחר עקירת הלאו משא"כ בשיכול לקיים העשה מקודם הוי לאו שקדמו עשה ולוקה וכן ביאר השאג"א בתשו' שם יע"ש וא"כ כיון שריה"ג מחשיב לנבלה לאו הנל"ע אם שא"א לקיים רק מקודם ק"ו בעשה דתשביתו דניתן ג"כ לתקן הלאו במוך הפסח (ופירש"י ז"ל שפי' ביומא שם בד"ה וריה"ג דלכך אינו לוקה יען דכתיב בתרי' הוא יען שבל"ז אין שום טעם לעשות לאו דנבלה לאו הנל"ע. אבל היכא שמתקן באמת הלאו אך דיכול לעשותו ג"כ קודם הלאו זה הוי בוודאי לאו הנל"ע וק"ו הוא להמבין) דהוי לאו הנל"ע ולזאת שפיר קאמר ר"א דלריה"ג מעל כי לדידי' באמת הוי נל"ע אם שקדמו העשה דתשביתו אמנם הרמב"ם ז"ל לשיטתו שפ' כר"ע בפ"ג מה' מע"ק ה' י"ד וכמש"כ שם הכ"מ (יע"ש בלח"מ שהרמב"ם ז"ל פ' כאוקמתא דר' ירמי') יע"ש ומסתמא פ' כר"י דעל לאו שקדמו עשה לוקה (יעוין כ"מ בפ"א מה' נ"ב ה' ו' ובשעה"מ בה' חו"מ שם) ולזאת שפיר פ' דלוקה על לאו דב"י וב"י דהוי לאו שקדמו עשה וא"ש פסק הרמב"ם ז"ל: