אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת עבודה זרה › דף עג:

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת עבודה זרה · דף עג:

דף יג:

גמ' ר"י ור"ל דאמרי תרווייהו כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנ"ט חוץ מטבל ויין נסך במינן במשהו ושלא במינן בנ"ט וזה הכלל לאתוי טבל כו' בשלמא יין נסך משום חומרא דעבודת כוכבים אלא טבל מ"ט כהיתירו כך איסורו דאמר שמואל חטה אחת פוטרות את הכרי ותנן נמי הכי במה אמרו טבל אוסר בכ"ש במינו שלא במינו בנ"ט עד כאן והקשה הריטב"א ז"ל וז"ל. וא"ת ומנא ליה לתלמודא דבטבל שאין לו פרנסה היא עד שהקשו להדיא טבל מאי טעמא ואיצטרך לטעם כהיתירו כך איסורו. י"ל מדנקט טבל בלחוד ולא נקט חדש והקדש א"נ דלא קאמר בדרך כלל חוץ מיין נסך וכל דשיל"מ עכ"ל ובדברי הריטב"א ז"ל יש ליישב קושית הברוך טעם שהקשה בשער התערובות בדיני דשיל"מ לשיטת הרי"ף ז"ל דס"ל דגם בא"מ דשיל"מ אינו בטל א"כ אמאי סתמו ר"י ור"ל דבריהם דטבל שלב"מ בנ"ט דמשמע דמיירי בכל גווני אף היכי דהבעלים בעיר דהוי דשיל"מ ומ"מ בטל בא"מ יע"ש. אם כי הר"ן ז"ל מפרש באמת כן הסוגיא דהש"ס הוכיח מסתימת לישנא דר"י ור"ל דמיירי בכל גווני גם היכי שאין הבעלים בעיר ולזאת הקשה הש"ס מ"ט והוכיח ממתני' דחלה מדסתם משמע דמיירי בכל גווני יע"ש ובמהר"ם מלובלין ז"ל. אבל על הרי"ף ז"ל אין מקום קושיא כלל כי הוא מפרש כמש"כ הריטב"א ז"ל דמדלא מפיק רק טבל ולא קאמר ג"כ לכלול כל דשיל"מ משמע דמיירי בגוונא דהטבל לא הוי דשיל"מ כגון שאין הבעלים בעיר. וגם י"ל מדלא אפקי לחמץ בפסח עכצ"ל דלא מיירי בדשיל"מ וכמש"כ הכ"מ בפ' ט"ו מהמ"א ה' ט' יע"ש בלחם משנה ולא סתמו ר"י ור"ל דבריהם כי גילו בדבריהם דלא מיירי בדשיל"מ וכאמור:

ונלע"ד די"ל עוד דהרי"ף ז"ל ס"ל דבדשיל"מ אין סברא כלל לחלק בין מב"מ לא"מ אין לטעמא דעד שתאכלנו באיסור ע"י ביטול תאכלנו בהיתר שלא ע"י ביטול הדעת מכרעת שלא לחלק בין מב"מ לא"מ (יעוין לעיל בחי' לנדרים נ"א ובש"ס ב"מ נ"ג בחידושיי שם) ושפיר הקשה הש"ס אלא טבל מה"ט כי א"א לומר דהם מיירי היכי שהבעלים בעיר דהוי דשיל"מ דא"כ גם בא"מ נמי אינו בטל דעד שתאכלנו וכו' ומדחילקו בין מב"מ לא"מ עכצ"ל דמיירי בגוונא דלא הוי דשיל"מ וא"כ מ"ט ומשני דכהתירו כך איסורו והביא הש"ס סעד לזה ממתני' דמחלק בין מב"מ לא"מ וא"א לומר דמיירי בגוונא דהוי דשיל"מ כי א"כ גם בא"מ אינו בטל וכנ"ל ועכצ"ל דמיירי בגוונא דלא הוי דשיל"מ ומ"מ אינו בטל במינו ועכצ"ל הטעם דכהיתירו כך איסורי ומיושב קושית הריטב"א ור"ן ומהר"ם מלובלין ז"ל ולפ"ז לא די שאין מכאן סתירה לשיטת הרי"ף ז"ל. אך יש עוד מקום לפרשה באופן דיהיה ראיה לשיטתו וכאמור:

וראתה עיני בחידושי הריטב"א ז"ל בב"מ נ"ג שם בישוב קושיא זו דקאמר הש"ס הטעם מפני כהיתירו כך איסורו ולא קאמר מפני דהוה דשיל"מ (יעוין שיטה מקובצת שם בב"מ בשם רבינו שלמה מטריוש ז"ל דסוגיא דידן בש"ס ס"ל דטבל לא הוי דשיל"מ יע"ש מלתא בטעמא. ולפ"ז לק"מ גם על הרי"ף ז"ל דס"ל דדשיל"מ אינו בטל גם בא"מ ממתני' דחלה דטבל בטל בא"מ ופשוט) וז"ל והראב"ד ז"ל האריך בזאת הקושיא וזה סוף דבריו דהכי בעי הת' מ"ט הוי במשהו דאי משהו הוי (מטעם) דשיל"מ בתקון שיעשר עליו ממקום אחר הא וודאי לית למימר משום האי טעמא דלא ליבטל דלא עדיף הטבל עצמו מהמתירין דהיינו התרומה עצמה אית לה בטלה והטבל עצמו המעורב באותה תרומה לא יהיה בטלה מש"ה איצטרך לומר כהיתירו כך איסורו כי היכי דאותה חטה חשובה להתיר הכל ה"נ חשובה לאסור ואע"ג דאשכחן בכריתות ונדרים דקרי לטבל דשיל"מ דאפילו באלף לא בטל התם בטבל שנטלה תרומתו ולא נשאר אלא מעשר שני והוא יל"מ עכ"ל והריטב"א ז"ל בחי' כאן כ' וז"ל וא"ת והאיך יהיה טבל חמור לאסור במשהו יותר מן התרומה האוסרתו שהוא בטלה ונ"ל דשאני התם דכיון שהופרשה הופרשה ושוב אין לה היתר וכיון דכן דנו אותה כדין היתרו של תרומות מעשר שהוא חד ממאה אבל טבל שעדיין לא הופרש' ויש לו היתר עשו איסור תערובתן כדין דשיל"מ עכ"ל:

ולכאורה דברי הראב"ד ז"ל טעמא בעי כי לטעמא דעד שתאכלנו וכו' ההבדל מבואר כי לתרומה שאין לה תקנה סמכי' על הביטול משא"כ אם נתערב בעודו טבל כיון שיש לו היתר ע"י הפרש' שפיר אמרי' עד שתאכלנו וכו' וכאשר כ' הריטב"א ז"ל ונלע"ד דדברי הראב"ד ז"ל אזלי לטעם הר"ן ז"ל בנדרים נ"א דדשיל"מ אינו בטל מפני דכוון דיש לו היתר למחר הוי כהיתר ושווי ג"כ בדמיון ההיתר וכיון דשוי בעצם הגוף ובדמיון ההיתר לכך אינו בטל כנודע יע"ש וא"כ התרומה שיש בהטבל סלא הוא איסור ואין לו היתר לכך התרומה לאחר שנפרשה בטלה היא וכיון דהתרומה שהיא בהטבל הגורם האיסור נחשב לאיסור ובטל שוב אין כאן שום איסור על התערובות. אבל בטבול למעשר שני דהוא גופא יל"מ והאיסור בעצמו יכול להתהפך שפיר שווי בדמיון ההיתר האיסור עצמו ולזאת אינו בטל כיון דשווי בעצם הגוף ודמיון ההיתר כנלע"ד בביאור דברי הקדושים של הראב"ד ז"ל:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה