אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת סנהדרין › דף ד.

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת סנהדרין · דף ד.

מסכת סנהדרין

תוס' ד"ה כולהו ס"ל כ' וז"ל ובפ' דם שחיטה בחתיכה אחת ס' של חלב ס' של שומן אשם תלוי משום דמצות כתיב אלא היינו משום דקרא ומסורת דהתם לא מכחשי אהדדי ואפשר לקיים שניהם שבא המקרא דמצוות קרינין לחייב אשני מצות דהיינו ב' חתיכות והמסורת בא לחייב על כל מצוה אחת ע"כ פירוש דבעי' המקרא ומסורת כי למקרא הוי אמינא דווקא על שתי חתיכות דאיקבע איסורא מחיוב אשם תלוי משא"כ בח' אחת ס' חלב ס' שומן ולזאת בעי' גם המסורה לחייב גם על ח' א' ואי למסורה הוי אמינא דבב' ח' דאיקבע איסורא הוי כמו וודאי אכל איסור ואינו מביא אשם תלוי שאינו בא אלא על הספק ולזאת בעי' תרווייהו ודרשי' המקרא ומסורת וק"ל:

שם בפירש"י ז"ל בד"ה בחלב אמו. יכול בחלב אמו (בצירי) אבל בחלב (בקמץ) מותר לבשל ע"כ להגהת הרש"ל ז"ל. אבל המהר"ם ז"ל הגיה וז"ל בחלב אמו. אבל בחלב אחר מותר לבשל. ורבים מתמיהין איך תלוי זה אי חלב בצירי או בקמץ ומה ענין שייכות יש להג"ה זו כאן ויען שראיתי לרבינו הגאון הפמ"ג בפתיחתו לגנת וורדים שפירוש כזה ע"ד הפלפול לזאת מלאני גם לבי לפרשה בדרך הפלפול. דהנה לקמן ע"ב אמרי' אלא אמר רב אחא ברי' דרב איקא אמר קרא לא תבשל גדי בחלב אמו דרך בישול אסרה תורה ופירש"י חלב צלול כמים ואיכא בישול אבל חלב אינו בישול אלא טגון אולם התוס' שם פי' וז"ל וי"מ דרך בישול אסרה תורה דבלא בישול שרי וע"י בישול אסור לאפוקי חלב דבלא"ה אסור ע"כ ונלע"ד פי' דברי הי"מ דר"א ברי' דר"א ס"ל כר' ישמעאל (דקיי"ל כוותי' יעוין פרי תואר יו"ד סי' פ"ז) דתלתא לא תבשל חד לאיסור אכילה וחד לאיסור בישול וחד לאיסור הנאה ואפיק אכילה בלשון בישול לומר לך שאינו אסור מן התורה אלא דרך בישול לאפוקי כבוש ומליחה דמותר מה"ת וא"כ א"א לומר דהתורה לא אסרה רק בחלב דא"כ בלא"ה חלב אסור מה"ת ומלא תבשל דקאי על אכילה משמע דבלא בישול שרי גם באכילה מן התורה.

ולפ"ז מיושב קושית התוס' שם מהא דאמרי' בחולין קי"ג קט"ו דאם אמרי' איסור חל על איסור ל"ב קרא לחלב ומתה יע"ש ולהאמור אתי שפיר דעיקר הדיוק הוא מהא דכתיב לא תבשל דמשמע דבלא בישול שרי אף באכילה ואיך אפשר לומר דהתורה לא אסרה רק בחלב אבל לקושטא דאמרינן בחלב שפיר אמרי' דחלב ומתה אם אחע"א לא בעי' קרא. והא דכתיב לא תבשל דמשמע דבלא בישול שרי גם באכילה קאי על בשר בחלב. אבל אה"נ דאיסור בב"ח חל גם על איסור חלב ומתה וא"ש:

אמנם לפ"ז איכא לעיונא בהא דאמר רב אחא בר יעקב מי איכא דלית לי' יש אם למקרא הלא לר' ישמעאל (דקיי"ל כוותי') מוכח דחלב בקמץ גם אם אמרי' יש אם למסורת וי"ל עפמש"כ החכ"צ בסי' פ"ו דאיסור דח"ש הוא מטע' אחשבי' כי מדאכלי' אחשבי' לאכילה. ולפ"ז העלו האחרונים דע"י תערובות ח"ש שרי מה"ת כי בתערובות ל"ש אחשבי' כמש"כ התוס' בעבודה זרה ס"ז בד"ה. ואידך לשיטת ר"י ז"ל דע"י תערובות גם לר"ש לא אמרי' כ"ש למכות יען דל"ש אחשבי' (יעוין תוס' נזיר ל"ח ופסחים מ"ד ד"ה כשהוא בעין ובמהרש"א ז"ל שם ויעוין בחי' ריטב"א ז"ל במכות י"ז ותבין ויעוין בספר הקובץ בפ"ה מה' יסה"ת יע"ש) וא"כ י"ל דהתורה אסרה לבשל חצי זית של בשר עם חצי זית של חלב ע"י תערובות דמה"ת מותר דל"ש אחשבי' וחזי לאיצטרופי בלחוד לא מהני לשיטת החכ"צ (יעוין כנ"פ יו"ד סי' ק"ט) ושרי מה"ת ומ"מ ע"י בישול בב"ח נאסר וכדאמרי' בחולין ושפיר אמרי' דבלא"ה חיה שרי באכילה וי"ל חלב בצירי. אמנם אם נימי בחלב אמו ולא בחלב שחיט' הלא מבואר בג"ו שם ובפתיחתו לה"ש בשורש השני דלשיטת התוס' בשבועות כ"ד דאיכא איסור עשה שאינו זבוח חל האיסור עשה גם על ח"ש ובראש יוסף בחולין ל"ג הוסיף דגם ריש לקיש מודה בזה דאסור מה"ת יע"ש) יע"ש ולא בעי' לטעמא דחזי לאיצטרופי וגם לאחשבי' וא"כ גם לחכ"צ אסור ח"ש גם ע"י תערובות והדק"ל איך אפשר לומר חלב בצירי הלא בלא"ה אסור מה"ת גם ח"ש ועל ידי תערובות לזה הגיה הר"ם ז"ל בפירש"י ז"ל כי רב אחא בר יעקב היה יכול לדרוש בחלב אמו ולא בחלב אחר. ואסור גם בחלב שחיטה ומשכחת דבלא"ה שרי באכילת מה"ת בח"ש ע"י תערובות וכדאמרן:

אם כי האחרונים כ' דבחלב כיון דכתיב קרא דכל חלב לאסור ח"ש לא בעינין לטעמא דחזי לאיצטרופי ולאחשביה נלע"ד דדבריהם אזדי רק למש"כ הר"ן ז"ל בפ"ג דשבועות דלכך בעי' לטעמא דחזי לאיצטרופי כי מקרא דכל חלב הו"א דווקא בחלב דאיסור כרת אסור ח"ש משא"כ בשאר איסורים. וע"י סברא זו דחזי לאצטרופי אנו לומדים איסורא לכל האיסורים דח"ש אסור מה"ת יע"ש ולפ"ז נראה דבחלב עצמו ל"ב לטעמא דחזי לאיצטרופי וא"כ גם לאחשביה ל"ב. אמנם התוס' שם ביומא ע"ד ד"ה כיון כ' דמקרא דכל חלב לחודא הו"א דעיקר קרא אתי לכוי. ולזאת בעי' לסברא דחזי לאיצטרופי כי עי"ז מסתבר לן דקרא אתי לאסור ח"ש ג"כ יע"ש הרי מבואר מדבריהם דגם בחלב בעי' לטעמא דחזי' לאיצטרופי וא"כ להחכ"צ בעי' גם לטעמא דאחשביה וא"ש דברי וכאמור:

וי"ל עוד עפמש"כ שם הג"ו להקשות דאיך אפשר לומר בחלב בצירי הלא אין איסור חל על איסור ואין לומר דגזה"כ הוא ז"א כי כיון דאיכא למימר דהתורה אסרה לבשל בחלב בקמץ ולא לסתור הכלל שבידינו דאין אחע"א (יעוין רמב"ם ז"ל פ"ט מהמ"א ה"ו דאיסור הנאה לא הוי איסור מוסיף וכדעת התוס' בחולין ק"א ד"ה איסור ויעוין ברמב"ם ז"ל בפיה"מ פ"ג דכריתות ובספר המצות מצוה קפ"ז ובהג"ה מל"מ פי"ד מהמ"א ובירושלמי במראה פנים שלהי מכות ויעוין בר"ן ז"ל בחמש שיטות ד' קי"ג קט"ז דס"ל דהוי איסור מוסיף וכן הוא דעת הרשב"א וריטב"א ז"ל בחידושיהם לחולין יע"ש. אם כי למש"כ הלח"מ שם הטעם דהרמב"ם ז"ל אזיל לשיטתו בסוף פ"ח מהמ"א דאין לוקין על איסור הנאה. ולכך לא הווי מוסיף א"כ לשיטת רש"י ז"ל דס"ל כתוס' ורמב"ן וריא"ז ז"ל דלוקין על איסורי הנאה יעוין מל"מ פ"ה מה' יסה"ת הוי איסור מוסיף:

אמנם יש עוד טעמים אחרים במה דאיסור הנאה לא הוי מוסיף ולפ"ש יש להשוות דעת רש"י ז"ל כרמב"ם ז"ל דאיסור הנאה לא הוי מוסיף) אמרי' כן וכעין זה כ' הרמב"ן וריטב"א ור"ן ז"ל הובא לעיל בחי' ליבמות ד' יע"ש. אבל י"ל דהתורה הקדושה אסרה לבשל בחלב של בן פקועה דשרי לר"י (ופסקו כן הרי"ף ורא"ש וטור ז"ל בסי' ס"ד יע"ש בטוש"ע). אמנם אם נימי בחלב אמו ולא בחלב שחיטה א"כ אין חלב של ב"פ בכלל מפני שאינו טעון שחיטה וכמש"כ השעה"מ בפ"ג מה"א מזבח ורי"ט אלגאזי ז"ל בריש ה' בכורות דמה"ט שרי לבשל בחלב של ב"פ מה"ת מפני דהוי כחלב שחיטה יע"ש והדק"ל. איך אפשר לומר בחלב בצירי הלא אין אחע"א לזה הגיה הר"ם ז"ל בחלב אמו ולא בחלב אחר ושפיר י"ל דהקרא מיירי בחלב של בן פקועה דשרי בלא"ה וכאמור:

וגם אם נאמר דרש"י ז"ל ס"ל כשיטת הר"ן וריטב"א ורשב"א ז"ל דאיסור בב"ח הוי איסור מוסיף ולק"מ מהא דאין אחע"א י"ל על דרך הנ"ל דכיון דמלא תבשל דקאי על אכילה דמשמע דבלא"ה שרי גם באכילה מוכח דא"א לומר בחלב בצירי. אך די"ל דמיירי בחלב של בן פקועה (יעוין שו"ת חתם סופר חיו"ד סי' י"ד) ועכצ"ל בחלב אמו ולא בחלב אחר וכמובן:

אמנם באמת כבר הוכיח הנו"ב במהד"ת חיו"ד סי' ל"ו דמפירש"י ז"ל בחולין קי"ג ד"ה בחלב אמו שפירש ולא בחלב שחיטה דאמו משמע הראוי' להיות אם ולא משנשחטה מבואר דס"ל לרש"י ז"ל דבת פקועה דראויה להיות אם אין חלבה בכלל חלב שחיטה (יע"ש בשו"ת חת"ס סי' י"ד ובחי' לחולין יבואר אי"ה) ולפ"ז גם אם נימי בחלב אמו ולא בחלב שחיטה מ"מ חלב ב"פ בכלל וא"א לפרש כפירוש הנ"ל (יעוין בשו"ת משיבת נפש סי' נ"ח שדחה זה ולהמליץ בעד המתירים לאמור דדינו כחלב שחיטה ויש מקום לדברי. אבל להנו"ב וחת"ס א"א לומר כן) וי"ל עוד ע"פ מה דאמרי' שם בחולין קי"ג אמר שמואל גדי לרבות את החלב כו' ומסיק שם הש"ס דתלתא גדי המיותרין חד לרבות חלב ומת' וחד לרבות את השליל וחד למעוטי את הטמאה ופירש"י ז"ל בד"ה חד קרא וז"ל חד לחלב ומתה לאשמעי' שיהיה איסור חל על איסור ע"כ ואי נימא בחלב אמו בצירי קשה מאי איצטרך קרא דגדי לאשמעינין דאיסור חל על איסור חלב הלא מגופא דקרא נשמע (וא"ל הלא בלא"ה הוי איסור מוסיף וכנ"ל י"ל דהא גופא אתי לאשמעי' דהוי איסור מוסיף לאפוקי סברת תוס' ורמב"ם ז"ל ועוד י"ל דרש"י ז"ל ס"ל כס' רמב"ם ותוס' ז"ל) אך די"ל דאיצטרך גדי לרבות דגם על איסור מתה חל איסור בב"ח כי בלא"ה הו"א דווקא על איסור חלב דהותר מכללו אצל חיה חל איסור בב"ח משא"כ על איסור מתה וכדמחלק שם בחולין ק"ג יע"ש:

אמנם אם נדרוש בחלב אמו ולא בחלב שחיטה וא"כ איכא איסור עשה שאינו זבוח דוזבחת ואכלת כמש"כ התוס' בשבועות כ"ח ומבואר שם בשבועות בתוס' ד' כ"ג דגם על איסור עשה אינו חל שבועה ואיסור. ומדחל איסור בב"ח מוכח דאיסור חל על איסור והדק"ל גדי למה לי (ודוחק לומר לאשמעי' דגם על איסור לאו דמתה חל כי לשיטת התוס' אין חילוק בין עשה ללאו לענין אחע"א) ולזאת איצטרך להגי' דבחלב בצירי אז דרשי' בחלב אמו ולא בחלב אחר ויש לאוקמי קרא בחלב שחיטה ושפיר איצטרך גדי לאשמעי' דגם על איסור מתה דלא הותר מכללו חל איסור בב"ח וכאמור וא"ש:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה