אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת סוכה › דף ז.

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת סוכה · דף ז.

דף ב:

גמ'. אמר רבא (ולגירסת הב"ח רבה) וכן שבת מיגו דהויא דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת כו' והקשו האחרונים מכאן על הא דאמרינן במנחות ל"ט ע"א. ואמר רבה ש"מ קשר עליון דאורייתא דאי ס"ד דרבנן מאי איצטרך למישרי סדין בציצית פשיטא התוכף תכיפה אחת אינו חיבור אלא ש"מ דאורייתא ע"כ והקשו דלפי הסברא דמיגו מאי ראי' הלא י"ל אם דקשר עליון לאו דאורייתא מ"מ אמרי' מיגו דהוי חיבור לציצית הוי נמי חיבור לכלאים ולזאת איצטרך סמוכין להתיר כלאים בציצית אם כי הגאון מהרש"ק ז"ל בספרו קנאת סופרים סי' נ"ג כ' דלק"מ יען דאם קשר עליון לאו דאורייתא א"כ לא בעי' כלל חיבור לציצית אך די בתלי' בעלמא ול"ש לומר מיגו דהוי חיבור לציצית הוי חיבר לכלאים (גם מישיע"ק ס' ט' וסי' י"א נראה כן יע"ש) אם אמנם כי דבר אמת בפיו חבל מכל זאת יש מקום לקושיא זו עפמש"כ הרשב"א בח' למנחות שם וז"ל וקשיא דאמאי קרי לי' תכיפה אחת אפי' שום תכיפה אין בה כי אם תחיבה בלא קשר והי"ל למימר ש"מ קשר העליון דאורייתא דאי דרבנן אמאי איצטרך למישרי סדין בציצית הא קשר לית בי' ואינו חיבור וי"ל דלרבותי' נקטי' דאפי' תכיפה אחת אינו חיבור כ"ש כי ליכא תכיפה כלל כ"א תחיבה בעלמא דלא הוי חיבור א"נ נוכל לפרש דקשר העליון ר"ל שיעשה באותו קשר שני קשרים זה על זה וקאמר דהוי דאורייתא דאי ס"ד דלא בעי' כי אם קשר אחד לבדו דהוי תכיפה אחת לא הוה צריך למשרי סדין בציצית מש"ה דהא תכיפה אחת דהיינו קשר אחד גרידא אינו חיבור עכ"ל הטהור ולפירושא בתרא דרבה בא להוכיח שצריך ב' קשרים (יעוין מג"א סי' י"א ס"ק י"ג) שפיר יש מקום להקשות על הוכחת רבה כי י"ל דמה"ת ל"ב רק קשר אחד בציצית והוי חיבור בזה ויען דהוי אמינא מגו דהוי חבור בציצית בקשר אחד הוי נמי חיבור לכלאים ולכך צריכי הסמוכין להתיר כלאים בציצית ומנא ידעי' דבעי' ב' קשרים וי"ל עפמש"כ התוס' ביבמות ה' ד"ה כולה דלמ"ד דנדרים ונדבות אין קרבים ביו"ט מוכח דעשה דוחה ל"ת מהא דאיצטרך קרא דוהנותר ממנו עד בוקר באש תשרופו ליתן בוקר שני לשריפתו יען דיכול להמתין אבל בלא"ה הו"א דאתי עשה ודחי ל"ת דיו"ט יע"ש ואנן קיי"ל דנדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט כמבואר ברמב"ם ז"ל פ"א מה' חגיגה א"כ ק' למ"ד דיליף מוהנותר עד בוקר וכו' א"כ מוכח מהכא דעשה דוחה ל"ת וסמוכין ל"ל אך די"ל עפמש"כ התוס' ביבמות צ' ע"ב בד"ה כולהו דהעשה דציצית אינו מקיים רק אחר שנתעטף ועל הלאו דכלאים עובר בשעת העלאה. וא"כ לא הוי בעדנא ממש אך דאתי שפיר לשיטת הנ"י בפ"ב דב"מ בשם הרנב"ר ז"ל דמכשירי מצוה הוי כבעידנא וכמבואר בשו"ת נו"ב מהד"ת סי' קמ"א בחאה"ע יע"ש ולפ"ז מיושב קושית התוס' כי מקרא דוהנותר הוי אמינא דאין עשה דוחה ל"ת רק בעדנא ממש אבל מכשירי מצוה לא הי' בעדנא כאשר הוא באמת שיטת רבינו יהוסף הלוי ז"ל (יעוין שושנת עמקים כלל ב') ולזאת איצטרך סמוכין להתיר כלאים בציצית לאשמעי' דגם במכשירי מצוה הוי בעדנא ממש וכשיטת הרנב"ר ז"ל (ובזה יש ליישב גם קושית התוס' במנחות שם מ' ע"א ד"ה סדין בציצית על פירש"י ז"ל לב"ש אמאי לא אתי עשה דציצית ודחי ל"ת דכלאים יע"ש וכמובן. ויעוין בחידושיי לשבת כ"ה ע"ב) וכאמור. ולפ"ז מיושב קושית האחרונים כי י"ל דגם רבה ס"ל כחזקי' ללמוד מקרא דוהנותר דאין שורפין קדשים ביו"ט. ולכך שפיר הוכיח דב' הקשרים הם דאורייתא כי אל"כ דרק קשר אחד הוא מה"ת ולא הוי כלאים רק מכח דהוי חיבור לגבי ציצית הוי חיבור לכלאים וא"כ לא הוי כלאים לעבור על הלאו רק בעדנא דמקיים המ"ע דציצית וכמובן א"כ ק' ל"ל סמוכין להתיר כלאים בציצית הלא זה ידעי' מקרא דוהנותר דעשה דוחה ל"ת וכנ"ל ועכצ"ל דשני הקשרים הם דאורייתא ובלא"ה הוי כלאים ואיצטרך סמוכין לאשמעי' דגם בכה"ג דלא הוי בעדנא ממש מ"מ דחי עשה לל"ת יען דמכשירי מצוה הוי כבעדנא וא"ש:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה