אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת נזיר › דף יב:

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת נזיר · דף יב:

מסכת נזיר

גמ'. אר"י בר"י אמר ר' יוחנן האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם אסור בכל הנשים שבעולם חזקה שליח עושה שליחתו וכיון דלא פריש כו' איתבי' ר"ל לר"י קן סתומה שפרחה גוזל אחד מהן לאוויר העולם כו' א"ל קאמינא אנא אשה דלא ניידא ואמרת לי את איסורא דנייד כו' ע"כ ויש לעיין באיזה סברא פליגי ר"י ור"ל וי"ל ע"ד הפלפול דאזדי לטעמייהו במה דפליגי ביומא ע"ד דר"י ס"ל דח"ש אסור מה"ת ור"ל ס' ח"ש מותר מה"ת. והוא דהנה הרמב"ם ז"ל פ' בפ"ח מהמ"א ה' י"א דכל קבוע כמע"מ דמי ובפ"ד מה' רוצח ה' א' פ' דמתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתת ב"ד. והוא כתנא דבי חזקי' יע"ש בכ"מ ותמה הפמ"ג ביו"ד סי' ק"י בש"ד ס"ק י"ד לפמש"כ התוס' בכתובות ט"ו ע"א ד"ה פרט שלתנא דבי חזקי' לית לן לימוד על הקבוע א"כ מאין הוציא הרמב"ם ז"ל דין קבוע יע"ש וי"ל ע"פ מה שראיתי בספר דרכי יושר בחי' לע"ז שכתב דלמ"ד דס' דאורייתא מה"ת לקולא א"כ ק' קושיא הידוע בהא שאמר הקרא רק עץ מאכל אשר עץ תדע אותו תשחית וגו' דמשמע דאם לא תדע דמספקא לך אסור הלא רוב אילני סרק הם וניזל בתר רובא. ואין לומר מפני דהוי ס' חסרון ידועה (דגם לס"ס לא מצרף דעדיף מרובא כמש"כ הרשב"א ז"ל סי' ת"א. יעוין יו"ד סי' נ"ג פ"א צ"ח ק"י) ולא מהני רובא כי למ"ד דס' מן התורה לקולא מסתבר דכיון דלא אסרה תורה רק וודאי איסור גם ס' חסרון ידועה מה"ת ספיקא הוי ולקולא הוא מה"ת ועכצ"ל מטעם קבוע שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי (והוי כשתי חתיכות וכו' כי יש שתי מיני אילנות) ולפ"ז מוכח מכאן דין קבוע עכת"ד יע"ש. ונודע כי הרמב"ם ז"ל ס"ל ס' מה"ת לקולא ויש ללמוד מכאן דין קבוע. אמנם אם כן הוא מוכח שגם באין האיסור ניכר הוי קבוע מה"ת כי בכאן אין ניכר האיסור ובזה אזדי פלוגתא דרבוותאי לשיטתם כי הרמב"ן ז"ל דס"ל ג"כ כרמב"ם ז"ל דס' מה"ת לקולא (יעוין כ"מ פ"ט מהט"מ) ס"ל דגם כאן בקבוע דאשה אם שאין האיסור ניכר מ"מ הוי קבוע מה"ת כמבואר בר"ן ז"ל פ' התקבל (יעוין מ"מ פ"ט מהמ"א ה' ו' ובב"י באה"ע סי' ל"ה וש"ע שם) אבל תוס' ור"ן ז"ל לשיטתם דס' מה"ת לחומרא (יעוין כו"פ בבית הספק ובפמ"ג בדיני ס"ס אות כ"ה ופ"י בכתובות ט' בתוס' ד"ה לא צריכא שכן הוא שיטת התוס') וא"כ אין אנו מוכרחין לתי' דקבוע דכאן כי י"ל מפני דהוי חסרון ידועה ולזאת ס"ל דאין קבוע מה"ת רק בניכר האיסור דומיא דתשעה ישראלים ומצרי אחד ביניה' כי קבוע חידוש הוא ואין לך בו אלא חידושו (יע"ש בש"ך כ"ק י"ד) ובזה י"ל דפליגי ר"י ור"ל דר"י ס"ל דמה"ת הוי קבוע גם באין ניכר ולזאת אסור בכל הנשים שבעולם מפני דהוי קבוע משא"כ בקינין דניידי ולא הוי קבוע אבל ר"ל ס"ל דגם בכאן אה דלא ניידי מ"מ כיון שאין ניכר האיסור לא הוי קבוע (וי"ל דר"ל לא ס"ל הסברא דקנסו אותו חז"ל וכשיטת הרמב"ן ז"ל יעוין ב"ש באה"ע שם סק"ו) ושפיר הקשה מקינין כי שניהם לא הוי קבוע לשיטתו. ולטעמו אזיל דס"ל ח"ש מה"ת שרי והא דתניא כל חלב לרבות כוי וח"ש הוא רק אסמכתא בעלמא. כי אל"כ וכי איצטרך קרא לרבויי ספיקא (ולא ס"ל דכוי ברי' בפ"ע הוא יעוין חולין פ' פ"ד) וכמבואר בש"ס יומא שם אמנם התוס' שם הקשו מהא דאמרי' בבכורות נ"ח עשירי וודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק ומשאר דוכתי יע"ש ותי' התוס' יוה"כ שם וחילק דהיכי שבא הקרא ללמד שנלך בס' לקולא ל"ש איצטרך קרא לאתויי ספיקא כי מצד הסברא הוי אמינא דיהי' לחומרא מפני דס' מה"ת לחומרא. אבל בכוי דאתי קרא להחמיר שפיר פריך הש"ס איטצרך קרא לאתויי ספיקא הלא בלא"ה ס' מה"ת לחומרא (יעוין חי' ר"ן ז"ל בחמש שיטות חולין כ"ג ע"ב) יע"ש ולפ"ז ר"ל דס"ל ח"ש מותר מה"ת וקרא אסמכתא בעלמא הוא כי אל"כ צריך קרא לאתויי ספיקא ס"ל ס' מה"ת לחומרא. ולכך ס"ל דאינו ניכר האיסור לא הוי קבוע וכנ"ל. אמנם ר"י דס"ל ח"ש אסור מה"ת והא דתניא כל חלב לאתויי כוי וח"ש הוא דרשה גמורה ועכצ"ל דס"ל ס' מה"ת לקולא (אם כי אנן קיי"ל דח"ש אסור מה"ת וגם ס' מה"ת לחומרא. הלא מובן מאליו כי כ"ז לא נאמר רק לפלפולא בעלמא לדעת הפוסקים דס' מה"ת לקולא וניחא לומר כי ר"י דקיי"ל כוותי' ס"ל הכי) ומצד הסברא הוי אמינא לקולא ושפיר בעי' קרא לאתויי ספיקא להחמיר (יע"ש בתוס' יוה"כ) וכיון דס"ל ס' מה"ת לקולא לזאת ס"ל כדמוכח לפ"ז מקרא דוכל עץ וגו' שגם באין האיסור ניכר הוי קבוע מה"ת וכאמור:

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה