אור ברסלב
חידושי בן יאיר מסכת נדרים › דף ע:

חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר

מסכת נדרים · דף ע:

דף סד.

במתני'. בראשונה הי' אומרים כו' חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיני' באחר כו'. הנה בש"ע אהע"ז ס' י"ז סעי' ב' הביא הרמ"א ז"ל מחלוקת הפוסקי' בהא דאמר רב המנונא בנדרים ד' צ"א ע"א ובכמה מקומות בש"ס דהאשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פני' בפני בעלה דהר"ן ז"ל בשם י"א כתב דאשה שאמרה לבעלה גרשתני אינה נאמנת להנשא לאחר ואינה נאמנת רק שיהי' קידושין תופסין בה וצריכה גט מאחר והרמב"ם ז"ל פסק שלכל דבר נאמנת אף להנשא לאחר ע"ש ועמדו על המחקר הרב הגאון בעל ידי משה ועוד שאר אחרונים באיזה סברא פליגו הני רבוותאי ז"ל ולע"ד דבזה פליגו דבשלהי' נדרים תנינן בראשונה הי' אומרים שלש נשים יוצאת ונטלת כתובה ואלו הן האומרת טמאה אני לך כו' חזרו לומר שלא תהא אש' נותנת עיני' באחר ומקלקלת על בעלה האומרת טמאה אני לך תביא ראי' לדברי' כו' והביא הר"ן ז"ל שני סברות סברא הראשונה סוברת דמשנה ראשונה היא מן הדין רק שחכמים ראו קלקול הדורות לכך תקנו שאין אשה נאמנת לומר טמאה אני לך וסברא שני' סוברת דמשנה ראשונה לאו דינא קתני דמדינא וודאי אין אשה נאמנת יען שהיא משועבדת לו אלא משום הא מילתא דטמאה אני לך כסיפא לה תקנו במשנה ראשונה דנאמנת כו' ומכי חזי רבנן בתראי דאיכא למיחש לשמא ענ"ב אוקמי' אדינא ע"כ ע"ש היוצא לנו מזה דלסברא הראשונה המשנה הראשונה היא מן הדין ומשנה אחרונה היא תקנה ולסברא שני' המשנה ראשונה היא תקנה ומשנה אחרונה הוא מן הדין והנה המהר"י בן לב הקשה דלמה לא תהא אשה נאמנת לומר טמאה אני לך במגו דגרשתני ותמה עליו המהרי"ט דהלא הוי מגו דהעזה דאם אמרה טמאה אני לך אין הבעל יודע אם האמת אתה אם לאו משא"כ אם תאמר גרשתני הבעל יודע שמשקרה ומגו דהעזה לא אמרינן ולכאורה דברי המהר"י בן לב תמוהים מאוד. אמנם לפע"ד נראה דלבו של מהר"י בן לב כלב ארי' אשר מפני כל לא ישוב ושפתו ברור מללו והוא לפי מה שכתב הסמ"ע בחו"מ בסי' צ"ג ס"ק ט' והש"ך שם בס"ק ד' דבתקנות חכמים אמרינין אף מגו דהעזה כדי לאוקמי' אדינא וא"כ לפ"ז שפיר הקשה המהר"י בן לב שתהא נאמנת לומר טמאה אני לך במגו דגרשתני וכ"ת דהוי מגו דהעזה ז"א משום דמדינא נאמנת כמשנה ראשונה רק מתקנת חכמים אינה נאמנת ובתקנה אמרינין אף מגו דהעזה כדי לאוקמי' אדינא ול"ק קושית המהרי"ט ודברי מהר"י ב"ל ברורים. אולם אם נאמר כסברת הר"ן בשם י"א שמביא הרמ"א הנ"ל דאשה שאמרה לבעלה גרשתני אינה נאמנת להנשא לאחר ממילא לא קשה קושית המהר"י ב"ל הנ"ל משום דעיקר החשש שמא עיני' נתנה באחר וא"כ אין זה מגו שאם תאמר גרשתני אינה נאמנת להנשא לאחר וכל כוונתה כדי להנשא לאחר למי שנתנה בו עיני' וא"כ ממילא לא קשה קושית מהר"י ב"ל כמובן אולם אם נאמר כסברא השני' מביא הר"ן בנדרים שמשנה ראשונה היא התקנה ומשנה אחרונה היא מן הדין א"כ שפיר יוכל להיות שאשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת אף להנשא לאחר וקושית מהר"י בן לב לא קשה משום דהוי מגו דהעזה וכמו שהקשה המהרי"ט ז"ל ותירוצו לא שייך משום דלאותה הדעה השני' הוי משנה אחרונה מן הדין ומגו דהעזה לאפוקי מן הדין לא אמרינן כמובן ולפ"ז י"ל דבהא פליגו שני הסברות שמביא הרמ"א הנ"ל שהי"א שמביא הר"ן ז"ל שסוברים שאשה שאמרה לבעלה גרשתני אינו נאמנת להנשא לאחר ס"ל כסברא הראשונה של הר"ן ז"ל שמשנה ראשונה הוא מן הדין ומשנה אחרונה היא התקנה וא"כ קשה קושית מהר"י ב"ל ז"ל הנ"ל שתהא נאמנת לומר טמאה אני לך במגו דגרשתני ותירוץ של המהרי"ט ז"ל דהוי מגו דהעזה לא שייך משום דבמקום תקנה אמרינן אף מגו דהעזה וכנ"ל וע"כ דאשה שאמרה לבעלה גרשתני אינה נאמנת להנשא לאחר ולא הוי מגו משום שאינה רוצת לטעון גרשתני משום שכל כוונתה שתנשא לאחר ולכך סוברים הי"א שמביא הר"ן ז"ל דאשה שאומרת לבעלה גרשתני אינה נאמנת להנשא לאחר משום דאל"כ קשה קושית מהר"י ב"ל הנ"ל כמובן משא"כ הסברא השני' שהוא הרמב"ם ז"ל ס"ל כסברא השני' שמביא הר"ן ז"ל דמשנה ראשונה היא מן התקנה ומשנה אחרונה הוא מן הדין וא"כ ממילא דלא קשה קושית מהר"י ב"ל כתירוצו של מהרי"ט משום דהוי מגו דהעזה במקום הדין כנ"ל לכך יכולים לסבור דאשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת אף להנשא לאחר כמשמעות הש"ס בכ"מ וזה נכון מאוד ודוק היטב. אולם בעיקר קושית מהר"י ב"ל ז"ל י"ל ע"פ מה שכתב הרא"ש בשלהי נדרים דלהכי אשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת הוא מטעם לפי שאין אשה מקלקלת את עצמ' להיות באיסור אשת איש כל ימי' ולפ"ז ממילא לא קשה קושית מהר"י ב"ל ז"ל שתהא נאמנת לומר טמאה אני לך במגו דגרשתני משום שאין זה מגו שאם תאמר גרשתני תהא באיסור א"א כל ימי' משא"כ אם תאמר טמאה אני לך שיתן לה בעלה גט ולא תהא באיסור א"א כל ימי' וז"ל (אם לא שנאמר שקושיתו לשיטות הרמב"ם ז"ל שלא ס"ל טעמו של הרא"ש ז"ל) אולם אי קשיא הא קשיא לי לפי מה שכתב הר"ן בסוגיא דטמאה אני לך שאם אומרת לבעלה שאינה יכול לבוא עלי' נאמנת מפני שאין אשה מעיזה פני' בפני בעלה משום דבהא גם בעלה יודע אם בא עלי' אם לאו ע"ש וא"כ קשה שתהא נאמנת לומר טמאה אני לך במיגו שאינו יכול לבוא עלי' וכ"ת דהוי מגו דהעזה דכבר כתבתי דבמקום תקנה אמרינין אף מגו דהעזה ולסברא הראשונה של הר"ן ז"ל הוי משנה אחרונה תקנה וכנ"ל ותירוצי לא שייך כאן כמובן ולכאורה הוא קושיא ואמרתי לתרץ דהנה רבינו הגדול מהר"י זצ"ל בספרו בני אהובה הקשה לפי טעם הרא"ש דלהכי נאמנת לומר גרשתני מפני שחזקה שלא תהא מקלקלת א"ע להיות באיסור א"א כל ימי' א"כ למה אמרו במשנה אחרונה שהאומרת טמאה אני לך שאינו נאמנ' מפני שחיישינין לשמא ענ"ב הוי להו לתקן שיגרש אות' על תנאי אם האמת כדברי' תהא מגורש' ואם לאו לא תהא מגורשת ואף היא שלא תהא באיסור א"א כל ימי' תודה על האמת ואם אז ג"כ תעמוד בדברי' הרי היא באמת מותרת להנשא לאחר כמו בטוענת גרשתני והוא קושיא עצומה ולע"ד נראה לתרץ קושית רבינו זצ"ל ע"פ מה שראיתי במפורשים שמביאים בשם הכנה"ג בספרו דיני דחיי (אינו תי') שדווקא בשתי חזקות כגון חזקה שאין אשה מעיזה פני' בפני בעלה וחזקה שלא תהא באיסור א"א כל ימי' אז נאמנת לשיטות הרל"ש ז"ל אבל חדא לא מהני ע"ש שהאריך בראיות ברירות (כך כתבו המפרשים) ולפ"ז ממילא לא קשה קושית רבינו זצ"ל שיתן לה גט על תנאי וכנ"ל מפני שבאומרת טמאה אני לך ליכא חזקה דאין אשה מעיזה פני' בפני בעלה כי הוא אינה יודע אם האמת אתה אם לא כדאיתא בגמרא וליכא רק חזקה אחת שלא תהא באיסור אשת איש כל ימי' וחזקה אחת לא מהני אף לשיטת הרא"ש ז"ל וז"ב לפע"ד ולפ"ז לא קשה מה שהקשיתי שתהא נאמנת במגו שאינו יכול לבוא עלי' ז"א כי אם תאמר כך יהי' חזקה שאין אשה מעיזה פני' בפני בעלה כי בזה גם הבעל יודע ויתן לה גט על תנאי ויהי' ג"כ חזקה שאין אשה מקלקלת א"ע להיות באיסור א"א כל ימי' וא"כ בוודאי לא תאמר כך ואין זה מגו ודוק כי זה נכון בעזהי"ת:

ע"כ

תוכן העניינים

חידושי בן יאיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה