חידושי בן יאיר· רבי חיים מרדכי רולר
מסכת מנחות · דף כד:
תוס' ד"ה ועשאו וילון טהור מן המדרס וכגון דעביד ביה שינוי מעשה כדאמר בפ' במה אשה נ"ח ע"ב דאין עולין מטומאתן אלא בשינוי מעשה כו' ע"כ נראה דמסוגיא דשבת הוכיחו דבסדין מיירי בשינוי מעשה וכ"כ שם בשבת ד"ה ואע"פ שחברו וז"ל דהא דאמר בהקומץ רבה סדין שעשאו וילון טהור מן המדרס ולאו משום קביעות גרידא טהור אלא מיירי שעשה שום שינוי מעשה והא דאמר בנגמר הדין כפה שנתנתו לספר טהור מן המדרס אע"פ שלא עשתה שום שינוי כיון שנאסר בהנאה ע"י כן חשוב כשינוי מעשה ע"כ ולכאורה תמוה דהלא בפ' הכרים במשנה שם מבואר דבעי' בסדין שינוי מעשה אך דפליגי ב"ש וב"ה ור"ע מאימתי הוי שינוי מעשה. א"כ אמאי איצטרכו התוס' ללמוד מסוגיא דשבת דבעי' בסדין שינוי מעשה. אברא דהרדב"ז ז"ל כ' בתשובה חלק ג' ס' כ"ג וז"ל דקיי"ל טבעת אדם טמאה ושל בהמה טהורה וטבעת אדם שנטמאת ועשאה של בהמה לא יצאת מידי טומאתה ואלו גבי סדין שהיה טמא טומאת מדרס ועשאה אותו וילון טהור מטומאת מדרס ואע"פ שלא עשה בה שום מעשה תשובה דבר זה מבואר דסדין מעיקרא סדין והשתא וילון נשתנה שם העצם ופנים חדשות באו לכאן. אבל התם מעיקרא טבעת והשתא נמי טבעת מקריא ולא נשתנה אלא שם (ט"ס שם ולא) לווי עכ"ל והרי דכתב לקושטא דמלתא כי בסדין לא בעי' שינוי מעשה כבר קרא תמה עליו המל"מ בפכ"ג דכלים ה' י' וז"ל ולפי הנראה לא ראה מתני' דפרק כ' דכלים משנה ז' דמוכח גבי סדין נמי בעי' שינוי מעשה וכ"כ התוס' בפ"ד דחולין ופשוט עכ"ל יע"ש:
אמנם חובה עלינו ליישב דברי רבינו הרדב"ז ז"ל שלא נאמר שנעלם חלילה ממאורן של ישראל משנה שלימה וי"ל עפמש"כ הרמב"ם ז"ל בפי"א דכלים ה' כ"ד וז"ל מינקת של מתכות שהיא כמו שפופרת שנטמא משיקבענה במקל או בדלת ויחברנה עם העץ תטהר לא נטמאת וקבעה במקל או בדלת הרי זו מקבלת טומאה במקומה שכל כלי מתכות שקבעם בקורה או בכותל מקבלין טומאה כשהיה עד שישנה את מעשיהם לפיכך דף של נחתומין של מתכת שקבען כו' עכ"ל יע"ש בהשגות וכ"מ. וכ' הישע"ק בה' מקואות ס"ק כ"ג הטעם דכיון דהחיבור בקרקע דיועיל תליה בדעת אדם אם מבטל אותה לכך ולזאת אם היה כבר טמאה וחברה בקרקע הוא גומר במחשבתו לבטל שתהא מחוברת למען יפקע טומאתה אבל בטהורה לא מבטל לה בעת החיבור כי לא אסיק אדעתי' שתטמא יע"ש. והנה הר"ש ז"ל פירוש המשנה דפ"כ דכלים דמיירי בסדין טהור ועשאו וילון טהור מן המדרס מלקבל טומאה מכאן ולהבא יע"ש. ולפ"ז י"ל דדווקא בזה בעי' שינוי מעשה כי לא מבטל אותו כ"כ לוילון מפני דלא אסיק אדעתיה שתטמא. אבל בפכ"ז דמיירי בסדין טויא מקודם ועשאו וילון לטהר אותה מטומאת מדרש שיש לה לא בעי' שינוי מעשה כי בוודאי בטלי אותו לוילון. ולזאת אין ראי' ממשנה זו לזו. אבל מטבעת בהמה שבא מנוי אדם ונטמא מקודם ומ"מ אינו יוצאת מידי טומאת' שפיר קשיא על סדין לכך תירץ הרדב"ז ז"ל דשאני בסדין דאיכא שינוי השם (וגם הפ"י ז"ל בחי' לשבת שם תירץ כן יע"ש) וחילוקא איכא דבטהור שלא לקבל טומאה מכאן ולהבא בעי' שינוי מעשה ושינוי השם אינו מעלה ובטמא שיטהר אז מהני שינוי השם כנלע"ד ליישב דברי רבינו הרדב"ז ז"ל שלא יקשה עליו ממשנה שלימה:
אך אכתי צ"ע על הרדב"ז ז"ל הלא הר"ש ורמב"ם ורא"ש ורע"ב ותוס' ז"ל כולם כאחד באו לעמק השוה דגם בנטמא מקודם בעי' שינוי מעשה (וצ"ע לי ג"כ דברי הר"ש ז"ל בפכ"ח דכלים ה' ה' בפירושו קמא דכל המשנה מיירי בלא שינוי מעשה אך במה דשינה מזה לזה סגי דמ"ש מסדין דבעי' שינוי מעשה. ונראה דעיקר כפירושא בתרא שכ' שם דכל המשנה מיירי בשינוי מעשה. וזה דעת התוס' אך דבכפה דעתם דל"ב שינוי מעשה יען דנאסר בהנאה. ודיוקם הוא ממה דבכולה כתיב לשנא דעשי' ובכפ' כתיב ונתנו ולא כתיב ועשאו לספר ומשמע דמיירי בלא שינוי מעשה ובז' מסולק תמיהת הפ"י ז"ל שם לתי' התוס' דמה יענו לאחריני דשנויי שם במשנה דא"א לומר כתי' התוס' יע"ש. ויעוין סנהדרין שם) ולא הזכיר אותם הרדב"ז ז"ל וצ"ע:
אולם בישוב דברי התוס' א"א לומר כי מטעם זה לא למדו ממתני' דסדין יען דיש לחלק דשאני התם דמיירי בטהור שלא לקבל טומא' להבא. כי הלא הסוגיא דשבת ג"כ מיירי בהאי כמבואר שם. ועכצ"ל דס"ל שלא לחלק וא"כ הדק"ל הלא משנה שלימה הוא דבסדין בעי' שינוי מעשה ולמה להם ללמוד זה מסוגיא דשבת ואולי י"ל יען דהוי אמינא דמתני' דפכ"ז דכלים דכתיב סתמא ולא התנה בעשה בו שינוי מעשה חולק על מתני' דפ"כ דכלים והוי כמחלוקת ואח"כ סתם דהלכתא כסתם וכיון דאיכא שינוי השם לא בעי' שינוי מעשה והא דתנן בפכ"ה דכלים כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ואינו עולין מידי טומאתן אלא בשינוי מעשה הוא רק לשלול דמחשבה אינו מועיל אבל שינוי השם יועיל ולז' התחכמו התוס' ולמדו מסוגיא דשבת דליכא מחשבה גרידא אך מעשה רבה שחברו בקרקע במסמרים ומ"מ לא מהני מטעמא דכל הכלים אינם עולים מידי טומאתם אלא בשינוי מעשה הרי דשינוי מעשה לאו לשלול מחשבה גרידא אתי אך בדווקא קתני לה דבעינן שינוי מעשה בגופו א"כ אמעיט ג"כ שינוי השם וק"ל:
ואין להקשות דא"כ דשינו מעשה בדווקא הוא א"כ מאי תי' התוס' בכפה כיון שנאסר בהנאה הוי כשינוי מעשה הלא מ"מ ליכא שינוי מעשה ז"א דזיל בתר טעמא דבעי' שינוי מעשה בגופו הוא כדי להורות דבוודאי מבטל לה ואל יקח אותה למלאכת' הראשונה כיון ששינ' אותה בגופו (וממש"כ הרמב"ם ז"ל בפכ"ו דכלים בפי' המשנה וז"ל. אולם אם היתה טבעת אדם אשר היא מקבלת טומאה וחשב עלי' להחזירה לבהמה הנה זאת המחשבה בלתי מועילה עד שיעשה מעשה אם כשישוף אותם או שישנה את תמונתה עכ"ל נראה דבשיפה דהוא מעש' בגופו לא בעי' שינוי תמונת' הראשונ' וצ"ע) וא"כ היש לך גילוי דעת יותר מכפ' שכיון שנאסר בהנאה שוב א"א ליקח אותה לתשמיש הראשון וזה כוונת הר"ן ז"ל בחידושיו לסנהדרין שם שכ' וז"ל וההיא דכפ' נ"ל דנתנתו היינו שנתנו לגזברים דאיכא מעש' עכ"ל כי כיון שמסרו להם שוב אין בידו ליקח אותה לתשמיש הראשון ועי"ז הוי כמעשה וק"ל: